מתוך Zochrim

ביום חמישי ל' כסלו תשס"ד (25.12.2003), אדוה חזרה מיום עיון בירושלים והגיעה לתחנת האוטובוס בצומת גהה על מנת לנסוע לביתה שם מצאה את מותה.

אדוה, למדה בבית הספר היסודי בקרית הרצוג ואחר כך אדוה היתה מדריכה בסניף בני עקיבא המקומי, עשתה שירות לאומי בבית ספר ביבנה והתכוונה כעת להתחיל ללמוד לימודים אקדמאים.

תוכן עניינים 1 מסכת חייה 2 על אדוה 3 מותה 4 קישורים חיצוניים

[עריכה] מסכת חייה

אדוה, בת למשפחה דתית, נולדה וגדלה עם הוריה ושני אחיה בקרית הרצוג בבני ברק.

למדה ביסודי בבית הספר הממלכתי דתי 'עוזיאל' .

בחטיבת הביניים ובתיכון למדה באולפנת "צפירה”

(ואף הספיקה, ממש לפני מותה, לארגן כנס בוגרות למחזור שלה)וסיימה בהצטיינות את לימודי התיכון.

הדריכה את שבט עמיצור בסניף בני עקיבא בקריית-הרצוג.

לקחה חלק בצוות ההווי של בני עקיבא ואף הספיקה

לשרת בשנת שירות אחת וללמוד שנתיים במדרשת צפנת בצפת ובמדרשת אורות בגבעת וושינגטון.

[עריכה] על אדוה

במהלך לימודיה במדרשת צפנת אדוה התחזקה מאוד מבחינה רוחנית, ולאחר מותה התגלה כי הייתה מתנדבת בבית

התמחוי הסמוך למדרשה בשעות הפנאי, ללא ידיעת חברותיה. על צרור המפתחות האישי שלה שנמסר למשפחה לאחר

הפיגוע נמצא מפתח עליו כתוב "תמחוי", כך נודע הסיפור. אדוה הייתה מבשלת ומסדרת את המקום לקראת אירועים

שאנשים מעוטי יכולת ערכו בו. היא אף אמרה לא פעם שהיא רוצה ללמוד איפור מקצועי, כדי שתוכל לשמח כלות ביום

החתונה שלהן.

[עריכה] מותה

בחנוכה לפני כמעט שלוש שנים, עשתה אדווה פישר את דרכה מכנס גדול שהתקיים בישיבת הכותל, תחת הכותרת: "לאהוב, להאמין ולקרב".

זה היה יום חמישי בערב. היא ויתרה על הצעה לעלות לטרמפ מירושלים למרכז, כי חשבה שיהיה מהיר יותר באוטובוס. היא היתה חייבת, כך הסבירה,

להגיע מהר הביתה כי אורחים צפויים להגיע לשבת חנוכה והיא רצתה לעזור בהכנות. אדווה הגיעה עד צומת גהה ושם ירדה מהאוטובוס.

חיכתה לאוטובוס הבא שיביא אותה מהצומת הביתה. בשעה 6.30 בערב, בעוד היא עומדת ומחכה, הגיע מחבל מתאבד למקום ופוצץ את המטען.

אדווה נהרגה כנראה במקום, יחד עם עוד שתי חיילות וחייל.

ברגע הפיצוץ היה מנחם אביה רחוק מביתו מרחק קצר בלבד. “הייתי בביקור משפחתי בבני-ברק”, הוא משחזר , “במרחק חמש דקות מהמקום.

שמעתי את הפיצוץ וניסיתי להשיג את אדווה. היא לא ענתה. זה לא נשמע טוב. לאחר ניסיונות רבים, ענה לי מישהו ואמר שהטלפון הגיע לבית החולים.

ביקשתי מטלי (אישתי) להגיע לשם אבל כשהגענו התברר שאדווה לא ליד, ושהטלפון שלה הגיע עם החייל שנפגע ואחר-כך נפטר".

באבו-כביר ביקשה טלי לקבל את הסידור של אדווה. "הוא תמיד היה איתה", הסבירה לפרופ' היס, מנהל המכון. "בטח מצאתם אותו עליה".

היס הסביר שיש להם רק את הטבעת של אדווה, אבל כשהגיעו לבית הקברות, ממש לפני שהורדה הגופה לקבר, מסר נציג החברה קדישא להורים את הסידור,

שנמצא בסופו של דבר בזירת הארוע. טלי צדקה. אדווה החזיקה בסידור עד הרגע האחרון.

מנחם : "שום דבר לא נותר ממה שהיה עליה, חוץ מהסידור הזה, שהלך איתה לכל מקום מאז קיבלה אותו לבת-מצווה. מדהים שהוא נשאר שלם לגמרי.

שום קרע, שום טיפת דם. פתחנו אותו בסימניה וראינו שהספיקה לפני הסוף לומר תהילים. הסימניה פתחה לנו את הסידור בדיוק בסופו של התהלים של יום חמישי".

כל הסידור מלא פתקים, אותם הדביקה עם הערות משל עצמה. בפתח הסידור הוסיפה ציטוט: "בשבילי נברא העולם" ו"אנכי עפר ואפר",

שתי אמיתות שהחסידות אומרת שכל יהודי צריך להחזיק בשני כיסיו ולקחת איתו תמיד לכל מקום.

אדוה הותירה אחריה הורים, טלי ומנחם ושני אחים. היא הובאה למנוחת עולם בבית העלמין בכפר סבא. לאחר מותה נולד למשפחת פישר בן נוסף.

[עריכה] קישורים חיצוניים

• בנתיב של אדוה באתר M news