אוחיון יהודה
מתוך Zochrim
| אוחיון יהודה | |
|---|---|
| נולד | 1952 |
| מקום לידה | מרוקו, קסר אסוק |
| עלה לישראל | 1956 |
| נפל | נפל בקרב בתעלת סואץ, כ"ה בניסן תש"ל, 1.5.1970 |
| מקום קבורה | בית העלמין ביבנה (שורה 05, קבר מס' 55) |
| השתייכות | חיל השריון |
| תקופת שירות | שנה אחת |
| דרגה | טר"ש |
| תפקידים צבאיים |
מש"כ וטבח |
| מלחמות וקרבות |
מלחמת ההתשה |
| השאיר אחריו | הורים, אחים ואחיות |
| הנצחה | אתר ההנצחה של חיל השריון בלטרון, בית יד לבנים יבנה. |
יהודה היה בן בכור לדוד ועזיזה אוחיון, הוא נולד בשנת 1952 בעיר קסר אסוק שבמרוקו ובשנת 1956, בהיותו בן 4 עלתה משפחתו לארץ. תחילה התגוררה המשפחה במעברת עזתה (לימים נתיבות), משם עקרו לקריית שמונה, בה התגוררו שנים אחדות. אחר כך עברה המשפחה לחיפה ולבסוף השתקעה ביבנה. יהודה למד בבית הספר היסודי "רבן גמליאל" ביבנה והמשיך בבית ספר תיכון מקצועי באשדוד, במגמת נגרות. הוא היה בחור דתי וציוני שהקפיד במצוות ומשום כך הוא הוצב ברבנות הצבאית, משם נשלח לגזרת תעלת סואץ כמשגיח כשרות ולאחר מכן גם כטבח מעוזים, תפקידים אותם ביצע באהבה, למרות רצונו העז לשרת כחייל קרבי ובשל כך ביקש להתגייס לצה"ל לפני מועד גיוסו החוקי, ואכן לאחר השתדלויות רבות התגייס לצה"ל. יהודה התגייס לצה"ל בנובמבר 1969 והוא בן 17 בלבד ואת רוב שרותו הוא עשה במעוזים של תעלת סואץ בזמן מלחמת ההתשה. הוא ביצע את המוטל עליו ללא ערעור וטרוניות. את אהבתו לחבריו השקיע במלאכת הבישול, כדי שיהיו שבעי רצון. הוא דאג לחבריו מאוד וגם את מותו מצא עקב דאגה לחייל טירון, שהיה בהלם בזמן הפגזה אחת מיני רבות שהיו אז לחם חוקם של החיילים שהיו אז בגיזרת תעלת סואץ. יהודה, שאמר לו מה לעשות, לא הספיק למצוא מחסה לעצמו והוא נפל בקרב ביום שישי כ"ה בניסן תש"ל (1.5.1970), כשלמחרת, בצירוף מקרים מצמרר, קראו בבתי הכנסת את פרשת אחרי-מות, והובא למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי ביבנה.
