אילן רמון
מתוך Zochrim
| אילן רמון | |
|---|---|
| |
| מקום קבורה | בית העלמין הצבאי בנהלל |
| השתייכות | צבא הגנה לישראל |
| תקופת שירות | אוגוסט 1972 - 1 בפברואר 2003 |
| דרגה | אלוף משנה |
| תפקידים צבאיים |
|
| מלחמות וקרבות |
|
| עיטורים |
|
| הנצחה | *האסטרואיד אילנרמון
|
אלוף משנה אילן רמון (20 ביוני 1954 – 1 בפברואר 2003), טייס החלל הישראלי הראשון. שימש מומחה מטען בצוות מעבורת החלל קולומביה במסגרת משימה STS-107. ב־1 בפברואר 2003 נספה יחד עם צוות המעבורת, שהתפרקה עם חזרתה לאטמוספירה של כדור הארץ.
תוכן עניינים |
[עריכה] ביוגרפיה
[עריכה] נעוריו ותחילת דרכו
רמון נולד ב־20 ביוני 1954 ברמת גן, בן לטוניה ואליעזר וולפרמן. בשנת 1962, בעת שלמד בבית הספר היסודי, עברה המשפחה לגור בבאר שבע. את לימודיו התיכוניים סיים בתיכון מקיף ג' בעיר.
[עריכה] שירותו בחיל האוויר
באוגוסט 1972 התגייס לחיל האוויר והחל קורס טיס, שאותו עזב לאחר שמונה חודשים עקב בעיית בריאות. במלחמת יום הכיפורים שירת ביחידת לוחמה אלקטרונית בבסיס אום חשיבה שבסיני. הוא חזר לקורס הטיס, ובמהלכו הצליח לבצע נטישה ממטוס צוקית (לצוקית אין מושב מפלט). בשנת 1974 סיים את הקורס כחניך מצטיין. רמון שירת כטייס קרב, וטס במטוסי מיראז' 3 וסקייהוק. ב־1980 נמנה עם הטייסים הראשונים שנסעו לארצות הברית כדי ללמוד להטיס את מטוס ה-F-16, וקלט את המטוס בחיל האוויר.
לרמון היה ניסיון קרבי עשיר: ב-1981 השתתף במבצע אופרה להפצצת הכור שהחל להיבנות בעיראק בתור הזוטר והצעיר מבין הטייסים. הוא היה האחרון במבנה ולאחר שלא ענה למספר קריאות בקשר חבריו חששו לחייו אך בסופו של דבר השיב להם. שנה לאחר מכן הוא השתתף במלחמת לבנון. רמון צבר יותר מ־3,000 שעות טיסה על מטוסי סקייהוק, מיראז' ופנטום, ויותר מ־1,000 שעות טיסה על F-16.
ב-20 בינואר 1982 התנגשו שני מטוסי F-16A ישראליים מטייסת 253 (מספרי זנב: 276 ו-266), באחד מהמטוסים היה אילן רמון, שהצליח לנטוש בהצלחה. שני המטוסים התרסקו.
ב-1983 פנה ללימודים באוניברסיטת תל אביב, וכעבור ארבע שנים קיבל תואר ראשון בהנדסת אלקטרוניקה ומחשבים.
שנה לאחר קבלת התואר, חזר רמון לחיל האוויר והתמנה לסגן מפקד טייסת פנטום. הוא המשיך להתקדם במהירות בחיל: תחילה מונה לפקד על טייסת F-16, אחר כך מונה לראש ענף מטוסים במטה חיל האוויר וב-1994 קודם לדרגת אלוף משנה. תפקידו האחרון בחיל האוויר היה ראש מחלקת אמצעי לחימה.
[עריכה] טייס החלל הישראלי הראשון
רמון נבחר להיות טייס החלל הישראלי הראשון על ידי חיל האוויר, בעקבות הסכם שנחתם בין ישראל לבין ארצות הברית ב-1995 לשלב ישראלי בטיסה לחלל של נאס"א. סוכנות החלל הישראלית פנתה לחיל האוויר בבקשה שיבחר בעבורה את המשתתף, וב-1997 בחר החיל ברמון. ב-1998 רמון ומשפחתו: אשתו רונה, וארבעת ילדיהם - העתיקו את מושבם אל מתקן האימונים לאסטרונאוטים בארצות הברית. אימוניו של רמון לקראת הטיסה היו אמורים להימשך כשנה, אך נאס"א דחתה את שיגור קולומביה מספר פעמים. בתפקידו במשימת STS-107 במעבורת השתתף רמון בתפעול ניסוי האבק הישראלי, שתוכנן באוניברסיטת תל אביב במטרה לחקור כיצד משפיעות סופות אבק על המזרח התיכון, וכן ניסויים נוספים בתחומי הביולוגיה והפיזיקה. אילן רמון לקח עימו לחלל חפצים שונים המייצגים את החברה הישראלית. ביניהם:
- תמונה עם סמל מדינת ישראל
- דגל חיל האוויר
- דגלון עם סמל סוכנות החלל הישראלית
- אבן עם סמל אוניברסיטת תל אביב
- דגלון עם סמל מוזיאון חיל האוויר
- דגלון עם סמל העיר רמת גן, עיר הולדתו
- דגלון עם סמל העיר באר שבע, העיר בה גדל
- דגלון עם סמל בית הספר "תיכון בליך", הממוקם בשכונת מגוריו של רמון, רמת חן, ובו למדו ילדיו כשחזרו לארץ
- העתק של ציור שצייר פטר גינז, נער בטרזין, "כדור הארץ במבט מהירח", שפורסם בעיתון הנוער "ודם. הציור המקורי מוצג במוזיאון האמנות של "יד ושם"
- ספר תורה מיניאטורי שקיבל מניצול השואה פרופסור יהויכין יוסף
- ספר תנ"ך מוקטן שהודפס על מיקרופילם שקיבל מנשיא המדינה משה קצב
- מטבע של שמינית השקל מהמרד הגדול
- מספר מזוזות.
ב-1 בפברואר 2003 נספה אילן רמון יחד עם כל צוות המעבורת, שהתפוצצה עם חזרתה לאטמוספירה של כדור הארץ. כלי התקשורת דיווחו בהרחבה על האסון וסרטי הנצחה שונים שודרו.
[עריכה] היומן האישי (יומן האסטרונאוט)
במהלך שהותו בחלל כתב רמון יומן. זה התגלה בטקסס שבועות אחדים לאחר האסון, לאחר ששמונה עמודים מתוכו שרדו את הפיצוץ שהתחולל כאשר המעבורת טסה בגובה 60 ק"מ, והגיע לקרקע כמעט בשלום, כשהוא חרוך מעט. בעמודים שנמצאו תיעד רמון את חוויותיו מאז השיגור ועד היום השישי למסעו בחלל. אחד הדפים ששוחזרו בעזרת המחלקה לזיהוי פלילי של משטרת ישראל, היה דף עליו כתב אילן רמון את מילות הקידוש לליל שבת. הוא גם טרח לנקד בכתב ידו את האותיות כדי שלא לטעות בהגייתן.
[עריכה] הנצחתו
אחרי מותו רמון עוטר באות הערכה מטעם הרמטכ"ל ובמדליית הכבוד החללית של הקונגרס. זכרו הונצח באלמנטים רבים:
- לאחר מותו נקרא אסטרואיד "51828 אילנרמון" על שמו.
- "פארק רמון" - פארק ציבורי רחב ידיים בגבעת שמואל, קרוי על שמו.
- בשנת 2007 הוקמה אנדרטה לזכרו של אילן רמון בבית הספר הטכני של חיל האוויר בבאר שבע, ומטוס מיסטר שאילן רמון טס בו הוצב בכיכר סמוכה. * היישוב הקהילתי מצפה אילן הנמצא באזור ואדי ערה, 4 ק"מ מערבית לחריש, קרוי על שמו.
- בשנת 2009 נחנך "מרכז משאבים" על שמו בבית הספר היסודי "רמת חן" שבשכונת מגוריה של משפחתו.
- בשנת 2009, התקיים על שמו חידון החלל והאסטרונומיה לתלמידי כיתות ו' באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
[עריכה] מוסדות חינוך על שמו
- בשנת הלימודים 2003 נפתח בית ספר יסודי על שמו ביישוב גן יבנה.
- בשנת הלימודים 2007 נפתח בית ספר תיכון על שמו בהוד השרון.
- הוקם בית ספר בשכונת הר חומה בירושלים המנציח את זכרו - "אילן רמון".
[עריכה] מערך שיעור המועבר לתלמידים על אילן רמון
מתוך אתר משרד החינוך למנהל, למחנך, למורה, למדריך,
מערכת החינוך, יחד עם כל בית ישראל, מרכינה ראש ומשתתפת באבלם של בני משפחתו של אילן רמון ובאבלן של שאר בני משפחות חברי צוות המעבורת "קולומביה", שמצאו את מותם באסון הכבד. ואכן ,"קרה לנו אסון" – כך הגיבו ישראלים רבים למשמע הידיעה על התרסקות המעבורת "קולומביה". אילן רמון, האסטרונאוט הישראלי הראשון, הפך בחייו ובמותו לסמל עבור כולנו. ניכר בעליל כי מותו הוא אבדה הנוגעת בנימי הנפש של כל אחד ואחת מאתנו. עם צאתו בשליחות אל החלל בחר אילן רמון לקחת עמו לצד כמה חפצים אישיים של בני משפחתו, מספר פריטים סמליים בעלי משמעות עבורו ועבור כולנו: דגל מדינת ישראל, דגל חיל האוויר, דגלי הערים רמת גן ובאר שבע שבהן גדל, ציור של שצייר הילד פיטר גינז שנרצח באושוויץ בשנת 1944, חולצה של הארגון למלחמה בתאונות הדרכים, מזוזה מיוחדת וספר תורה קטן של ילד ממחנה השמדה. פריטים אלה מייצגים כל אחד מאתנו ומשקפים את הערכים הייחודיים של העם היהודי ושל מדינת ישראל. באדם טבועה מימי בראשית השאיפה להגביה עוף, להרחיק אל מעבר למגבלות אנוש. אנשי צוות המעבורת "קולומביה" יצאו בשליחות למען האנושות כדי לקדם את איכות החיים של המין האנושי. בפתיחת ישיבת הממשלה אמר ראש הממשלה אריאל שרון: "שעה זו מחזקת את תחושת שותפות הגורל, זהות הערכים והחזון המשותף של כולנו, שהתגשמו במסעו של אלוף משנה אילן רמון אל החלל". נשיא ארה"ב ג'ורג' בוש אמר כי "המין האנושי יצא לאפלה שמעבר לעולמנו בשל הרצון לגלות והשאיפה להבין. מסענו בחלל יימשך". גם מפקד חיל האוויר האלוף דן חלוץ, אמר בתגובה על האסון כי "אילן השאיר אחריו ציווי לחיל האוויר להמשיך בדרך של חזון וחדשנות". נראה כי אין דרך אחרת ושומה עלינו להמשיך בדרך שאותה התוו חלוצי חקר החלל הראשונים ובה הלכו גם חברי צוות המעבורת "קולומביה". בהתמידנו בדרך זו נכבד את זכרם ונוציא אל הפועל את הצוואה שהותירו לנו.
[עריכה] משפחתו
רמון הותיר אחריו את רונה אשתו, וארבעה ילדים. בנו הבכור, אסף רמון, התגייס בעקבותיו לחיל האוויר וסיים בהצטיינות את קורס הטיס במגמת קרב. ב-13 בספטמבר 2009 נהרג אסף, לאחר שמטוס ה-F16 שבו טס התרסק בדרום הר חברון.
[עריכה] לקריאה נוספת
- משה גרנות, הנער שחלם לעוף, הוצאת דני ספרים, 2007
- אבי בליזובסקי ויפה שיר-רז, התרסקות הקולומביה - סיפורה של משימה STS-107, הוצאת כנרת, זמורה-ביתן 2003
