אליהו פיין
מתוך Zochrim
אליהו פיין (ה' בתמוז ת"ש - כ' באלול תשמ"א, 11 ביולי 1940 - 19 בספטמבר 1981), איש משפחה וחבר אהוב, שנהרג על קידוש השם, על ידי בן עוולה, בדרכו לבית הכנסת, בעירו קרדיף, ווילס.
תוכן עניינים |
[עריכה] חייו
אליהו פיין נולד במרתיר טידוויל Merthyr Tydfil, ווילס Wales, בריטניה. לאחר נישואיו, השתקע בקרדיף.
היה מהפעילים בקהילה היהודית בקרדיף.
נודע בהליכותיו הנעימות, וגם בשובבותו שלא פגה גם בחייו הבוגרים. הוזמן לעיתים קרובות לנהל אירועים קהילתיים. היה נואם מבוקש בשמחות של הקהילה ושל חבריה. תמיד תיבל את דבריו בהומור ובחריזה.
[עריכה] משפחתו
אליהו נישא לאליזבת באוגוסט 1967. לזוג נולדו ארבעה ילדים - בת ושלושה בנים. בעת מותו של אליהו, הבכור היה בן 13, והקטן - בן 8.
המשפחה התגוררה בבית סמוך לבית הכנסת. בשבתות החורף, הבית שימש מחסה למתפללים מפני הגשם. בשנים הראשונות, המשפחה בילתה את חופשותיה בבתים שכורים בבריטני Brittany (מערב צרפת), ובסנדבנקס Sandbanks (דרום מזרח אנגליה). בשנים מאוחרות יותר, המשפחה שכרה דוברה לשיט בתעלות Norfolk Broads ועל נהר התמזה.
לאחר הרצח, המשפחה עלתה לישראל והקימה את ביתה בירושלים. כיום יש למשפחה שלושה עשר נכדים.
ב-1995 נישאה אליזבת לדוב דורפמן. הם מתגוררים בנתניה.
[עריכה] עבודה ופנאי
אליהו עבד כחוקר תאונות דרכים. במסגרת עבודתו, דובב את הצדדים המעורבים בתאונות. הוא ניהל משרד בביתו. את דוחות חקירותיו נהג להקליט בקולו על קלטת, ואת הקלטות שלח להקלדה.
היה ספורטאי חובב. בצעירותו ייצג את בית הספר בנבחרות טניס ואתלטיקה, וזכה במדליות. שיחק בליגת כדורגל של נבחרות יהודיות בבריטניה. הוא הלהיב גם את ילדיו לספורט, ושיחק איתם קריקט בחצר הבית. בתוך הבית הקים שולחן פינג פונג וסנוקר, שהורכבו לסירוגין על שולחן הסלון. הוא שיחק סקווש מידי שבוע עם מתחרה קבוע. בטלוויזיה הוא אהב לצפות במירוצי סוסים.
אליהו אהב לכתוב שירה. כנער, חיבר שירים שזיכו אותו בתואר יוקרתי בתחרות האומנות המסורתית Eisteddfod, הישג יוצא דופן ליהודי.
[עריכה] נסיבות מותו
בשבת בבוקר, בעת שצעד עם שלושה מילדיו לבית הכנסת, נסע לעברם שכנו האנטישמי, והתנגש בחבורה במכוניתו. האיש יצא מהרכב ודקר את אליהו בכל חלקי גופו. אליהו מת במקום. הבת, שניסתה לגונן עליו, נפצעה מדקירות הסכין. שני הבנים שליוו אותו נפגעו קלות מפגיעת המכונית.
הבן הבכור, שחגג בר מצווה כחודש לפני כן, כבר שהה בבית הכנסת. אשתו שהתה אותה עת בבית.
שלושת הילדים הובלו באמבולנס לבית חולים.
נהג מונית, שראה את התקרית מרחוק, רדף אחר הרוצח שחזר למכוניתו, והזעיק את המשטרה במכשיר הקשר. הרוצח נתפס. בבית המשפט טען לאי שפיות. לאחר הסתכלות, נקבע כי הוא אינו כשיר לעמוד למשפט. הוא כלוא עד היום בבית חולים פסיכיאטרי.
חברים בקהילה הזעיקו את הבן הבכור מבית הכנסת, והודיעו את הבשורה לאשתו. החדשות נפוצו בכלי התקשורת באנגליה (ולמחרת גם בעיתונות הישראלית). כדי שאימו של אליהו לא תשמע את הדברים בתקשורת, נסעו אנשים לביתה במרת'ר טידוויל כדי להודיע לה.
[עריכה] הלוויתו
אליהו נטמן תחילה בבית הקברות היהודי בקרדיף. לאחר מכן הועלה לקבורה בהר המנוחות בירושלים.
אשתו וילדיו ישבו שבעה בביתם בקרדיף, לשם הגיעו משפחה וקרובים מאנגליה ומישראל. אחיו של אליהו הגיע ממקום מגוריו בפילדלפיה.
על מצבתו נחקק הפסוק המתאים כל כך לנסיבות בהן נהרג: "ויהי המה הלכים הלוך ודבר, והנה רכב-אש וסוסי אש, ויפרדו בין שניהם, ויעל אליהו בסערה השמים" (מלכים ב יב, ב).
[עריכה] רקע אנטישמי
הרצח בא בסופה של שרשרת התנכלויות של השכן כלפי אליהו ומשפחתו, וכלפי הקהילה היהודית במקום.
השכן, ממוצא גרמני, לא הסתיר את שנאתו ליהודים, וגידף את אליהו ואשתו בעימותים גלויים. פעמים מספר הוא הפר את פרטיות ביתם. בתקרית אחרת, הוא ניפץ את חלונות בית הכנסת של הקהילה.
למרות כל הפניות, המשטרה המקומית לא התערבה בכל האירועים הללו.
[עריכה] הנצחתו
- נרקמו מעילים לשני ספרי תורה בבית הכנסת בקרדיף בו התפלל.
- הוקדש לזכרו ארון הקודש בתיכון הדתי ע"ש הימלפרב, בו למדו שלושת בניו.
- במלאות 16 שנה למותו, הוציאו ילדיו אוסף זכרונות ודברי הוקרה מאת בני משפחה וחברים.
- שמו צורף לאנדרטה של הסוכנות היהודית לזכר נפגעי פעולות איבה בעולם. ראה טקס זיכרון לקורבנות פעולות איבה בעולם.
- אשתו וארבעת ילדיו שקמו את חייהם בישראל. נולדו לו שלושה עשר נכדים. שניים מהנכדים קרויים על שמו.
