אלכסנדר רובוביץ
מתוך Zochrim
אלכסנדר רובוביץ', פעיל ומפקד תא בלח"י, שימש כמפקד תא בארגון, נחטף ועונה על ידי הבריטים, כתוצאה ממכת מוות שחטף בעת העינוי מת אלכסנדר ב-י"ז אייר תש"ז.
תוכן עניינים |
[עריכה] קורות חייו
[עריכה] משפחתו
אלכסנדר, נולד בי"ג תשרי תר"צ. משפחתו, - הוריו, שני אחים מבוגרים ואחות צעירה, - גרה ברח' דוד ילין 22 בירושלים בגבול שכונת זכרון יעקב. אביו, ידידיה, בן לרב שעלה ארצה בעשור של 1850. היה רוקח במקצועו ועבד בביה"ח רוטשילד ואח"כ פתח בית מרקחת פרטית במאה שערים. מרים, האם, הייתה חולנית ונשארה לרוב בבית.
[עריכה] ילדותו
אלכסנדר הצטרף ללח"י לאחר חברות בברית החשמונאים בסוף 1945, בן 15, והיה למפקד תא. לרוב, עסק בתחום התעמולה ובעיקר בהדבקת כרוזים.
הוא למד בבית הספר "מעלה" מטעם "הפועל המזרחי" וכתוצאה מהלשנה של תלמידים הוא נקרא בפני המנהל, ד"ר אפרים אורבך, ב- 15 בפברואר 1946 וסולק מהלימודים, דבר שסיכן אותו במעצר בריטי למרות שה"סיזון" כבר נסתיים וזאת הייתה תקופת "תנועת המרי העברי". לטענת המנהל, אלכסנדר פעל למען גיוס תלמידים נוספים ללח"י ואף חיבר חיבור שבו הטיף למאבק נגד השלטון הזר. למחרת, בא אחיו יעקב למחות ללא הועיל.
[עריכה] פעילותו בלח"י
אלכסנדר, שכינויו המחתרתי היה "חיים", עבד תקופה-מה אצל אביו ואחר כך כנער שליח במערכת עיתון "הארץ"בתחילת שנת 1947. בליל 26 ביוני 1946, השתתף בהדבקת כרוזים ברח' צ'נסלר ונורתה עליהם אש מסיור בריטי. באוגוסט הוא כבר פועל גם במסגרת מחלקה ו'. מחודש נובמבר הוא מונה למפקד תא וחדר הפיקוד נמצא ברח' דוד בשכונת הבוכרים. בינואר הוא שוכר יחד עם האחראי על הנוער בירושלים, צבי פרנק, מחסן עבור צרכי התעמולה ברח' אגריפס. באפריל 1947, השתתף בקורס למפקדים של לח"י שנערך ב"מצודת השרון", והיא הבית בין הרצליה לבין רעננה.
[עריכה] חטיפתו ונסיבות מותו
לקראת ערב יום שלישי של ה- 6 במאי 1947, יצא את ביתו ברח' דוד ילין, בדרך אסף חבילת כרוזים ושם את פעמיו לעבר שכונת רחביה, שם אמור היה לפגוש את האחראית על פעולת ההדבקה, יעל בן-דב (היא חיה ברנדוויין) שחיכתה לו בגן ואולם "חיים" לא הגיע.
בסביבות 7:30 בערב, הוא נתפס בצומת הרחובות אוסישקין – הר"ן (היום, אהרון) בידי שני אנשים לבושים כאזרחים שהיו חברי היחידות המיוחדות ללוחמה בטרור שהוקמו ע"י הבריטים בראשית אותה שנה. הוא הצליח לברוח אלא לאחר מרדף קצר, נתפס שוב ליד קרן הרחובות אוסישקין וקרן הקיימת לישראל (היום, נמצא שלט זכרון ליד המקום). עובר אורח ניסה להתערב ולשאול לפשר האירוע אלא אחד הבלשים הראה לו את תעודתו ואיים עליו באקדחו. "חיים" נדחף לתוך אוטו ממתין והרכב נסע משם לא לפני שכובע של אחד השוטרים נפל לרחוב, נאסף והופקד בבית כנסת סמוך.
על פי הודעתו של מפקד הצוות, רוי פראן, שהתגלתה רק אחרי מותו של פארן ב- 2006, "חיים" הוסע לכיוון יריחו ורכבם עבר את המחסום המשטרתי בשעה 21:20 ולקראת חצות נרשם שהרכב עבר את המחסום בחזרה לירושלים. "חיים" עבר חקירה אלימה באזור ואדי קלט שכללה עינויים ושימוש בסכין על גופו. לבסוף, פראן היכה אותו מכת מוות באבן בראשו. הוא מת בי"ז אייר תש"ז.
עד היום מקום קבורתו אינו ידוע.
[עריכה] התשלשלות הפרשה
פארן עמד למשפט בירושלים לאחר שני בריחות ממעצר אלא נפסק שלא נמצאו הוכחות מרשיעות כדי להעמיד אותו לדין. הוא שוחרר ב- 2 באוקטובר ומייד הועבר לעזה ומשם הוטס למצרים ועלה על אונייה בחזרה לאנגליה. אלא שב- 3 במאי 1948, נמסר לבית משפחת פארן חבילה ממוענת עבור "ר. פארן" ובה ספר ממולכד שהוכן בידי יעקב חרותי, איש לח"י באנגליה. בהתפוצצות, נהרג אחיו הצעיר של רוי, רקס, שפתח אותה בטעות. פראן ברח לדרום אפריקה ומשם לקנדה והתיישב בקאלגרי, מחוז אלברטה ומת ב- 2006 מבלי להודות במעשיו או להעביר מידע על מקום הימצאות גופתו של אלכסנדר רובוביץ'.
