מתוך Zochrim

תוכן עניינים 1 קורות חייו 2 שירותו הצבאי 3 לאחר שרותו 4 נסיבות נפילתו 5 דברים לזכרו 6 אנדרטה

[עריכה] קורות חייו

בן רות וזאב בנימין. נולד ביום י"ב בטבת תש"ל (21.12.1969) בירושלים. אח למירב, מיכל, נעמה, אבינדב ואביטל.

יונתן למד בבית-הספר היסודי "יפה נוף" ובבית-הספר התיכון "זיו" בירושלים.

היה חניך ופעיל בתנועת הצופים ויצא מטעמה כחבר במשלחת קירוב לבבות בארצות-הברית.

עם תום לימודיו התנדב עם חבריו לגרעין "חצץ" לשנת שירות, בה סייעו לילדים במצוקה בחיפה.

[עריכה] שירותו הצבאי

יונתן התגייס לצה"ל בשנת 1988 ושירת תחילה בגרעין נח"ל בקיבוץ כפר חרוב שברמת הגולן. אחר כך הצטרף לקורס טיס ועם סיומו היה לטייס במערך ה-F16. הוא שירת כמפקד מגמת קרב בבית-הספר לטיסה ובהמשך כסגן מפקד טייסת בבסיס רמת דוד.

[עריכה] לאחר שרותו

עם סיום תפקידו החל ללמוד באוניברסיטת חיפה בחוגים לפילוסופיה ולמחשבים.

בשנת 1996 הוא נישא לניבה ארד, אותה הכיר בעת שירותה כקצינה בחיל-האוויר, ובקיץ 1999 נולדה בתם שירה.

[עריכה] נסיבות נפילתו

ביום כ"א באדר ב' תש"ס (27.3.2000) נפל יונתן במהלך טיסת אימון עם הנווט ליאור הררי.

ב-27 במארס, בשעה 18:55, המריא מטוס ה-F-16 של טייסת "העמק" מבסיס חיל-האוויר רמת-דוד. בתום סיור לילי שיגרתי בלבנון פנה המטוס דרומה, לכיוון חוף הבונים, לביצוע תרגיל גילוי ויירוט מסוק אויב. כמה דקות לפני השעה שמונה בערב, כעשר שניות לאחר שנוצר הקשר האחרון עם צוות המטוס, צלל המטוס אל תוך הים. רס"ן יונתן בגין ז"ל וסרן ליאור הררי ז"ל ניספו

[עריכה] דברים לזכרו

רס"ן יונתן בגין ז"ל "צר לי עליך, חברי יונתן. נעמת לי מאוד"

רס"ן יונתן בגין, בן 30 במותו, היה אדם יחיד במינו, אומרים מכריו. "הוא היה מנהיג מלידה, ויכול היה להגיע רחוק בחיל-האוויר", אומר רס"ן פלג, חברו הטוב. "היו לו את כל הנתונים להצליח - יחסי אנוש טובים, יכולת ארגון וניהול, והרבה חוכמה וכשרון". יונתן, נכדו של מנחם בגין ובנם של רותי ובני בגין, הוא השלישי מבין שישה אחים. למרות ייחוסו המשפחתי, ביקש תמיד להתקדם בכוחות עצמו. הוא נהג לומר, מספרים חבריו, שהוא רוצה לעבור את קורס-הטיס בזכות המאמצים שלו בלבד. הוא היה יונתן, או "ביז'ו", אף פעם לא בגין. "יונתן הצניע את הקשר המשפחתי וסירב בתוקף להיות ח"ל (הכינוי בקורס-טיס לחניכים שכביכול חייבים לעבור)", מספר חברו לקורס ולטייסת, סרן (מיל') רביב. לאחר שסיים את לימודיו בתיכון "זיו" בירושלים, התנדב לשנת שירות בשכונת מצוקה. מאוחר יותר הצטרף לגרעין נח"ל בקיבוץ כפר-חרוב, ואז קיבל זימון לקורס-טיס. בקורס-הטיס נפגש לראשונה עם רס"ן אורי קולטון ז"ל ורס"ן פלג. הם היו חברים טובים, הכי טובים, טייסי קרב לעתיד. לפני כשנתיים, ב-1 במארס 1998, נהרג טייס ה-F-15 אורי קולטון ז"ל בתאונת אימונים. עד מהרה הפכה השלישייה לשישייה. "פלג ולימור היו חברים עוד לפני הקורס", סיפר יונתן לפני שנתיים בראיון לבטאון. "לי ולאורי לא היתה חברה, וזה הטריד אותנו. בסוף אורי הכיר את נעמה ואני את ניבה. כך הפכנו לשישייה, שישייה אמיתית. הדבר היפה היה שזה לא היה ב'כאילו', זו היתה חברות שלמה, גם בין הבנות". לפני כשנתיים נגדעה אחת מצלעות המשולש. "יונתן תיפקד באותה תקופה בצורה שהיא מעל ומעבר לכל מה שאפשר לצפות", אומר פלג. "העזרה והמסירות שלו למשפחה ולנעמה היתה פשוט מדהימה. הוא ידע להפריד, ברגישות רבה, בין חיי היומיום לבין מה שקרה. לאחר התאונה של אורי הוא עשה חשבון נפש מעמיק ושינה הרבה בחיים שלו - בהתייחסות לחיים, למשפחה, ואפילו כטייס. יונתן למד להעריך יותר את מה שיש לו - משפחה וחברים - וגילה בהם משמעות חדשה". "הייתי אצלם בסוף-השבוע לפני שזה קרה, והבטחתי לדבר עם אורי ביום ראשון בבוקר", סיפר יונתן באותו ראיון. "בסופו של דבר, קמתי קצת יותר מאוחר ולא הספקתי. כאשר יצאתי מדיון, בעשר וחצי, השאירו לי הודעה להתקשר לטייסת של אורי. באיזשהו מקום, כשמשאירים לך הודעה כזו, אתה מבין שכנראה זה הוא. משום מה דאגתי לו. אמרתי לו את זה לפני שנה והוא צחק. צחק מחוסר נוחות. דאגתי לו ודימיינתי כמה פעמים את עצמי אם יקרה משהו לאורי או לפלג. בסוף זאת היתה פשוט מכה נוראית, מכה פיזית". היום, לאחר מותו, מקבלות המילים של יונתן, שתיארו את הכאב של אז, משמעות חדשה. זאת היתה חברות של ממש, חברות אמיתית. עד כדי כך הם היו קרובים, שיונתן ביקש, אם יקרה לו משהו, להיקבר ליד אורי. ואכן, הוא נטמן ליד חברו הטוב, בחלקה הצבאית בבית העלמין בחולון. "כשאורי נהרג קיבלנו את הבשורה בהלם טוטאלי. לא ידענו מה לעשות. עכשיו, כשיונתן נהרג, לא האמנתי. לא חשבתי שזה יכול לקרות", אומר פלג. "לא תיארתי לעצמי בכלל את האפשרות שיונתן בסכנה, או שיכול לקרות לו משהו כזה. אחרי ההפתעה, מחלחלת בך הרגשת ייאוש שאין קשה ממנה. כאילו נפלתי לבור עמוק לפני שנתיים עם מותו של אורי, טיפסתי למעלה בציפורניים, ועכשיו, כשאני סוף סוף למעלה ואומר שאני בסדר, אני נופל חזרה בדיוק לאותו הבור". כשסיים יונתן את קורס-הטיס, בקיץ 1991, הוא נשלח לקורס אימון מתקדם במטוסי סקייהוק. אחר-כך שירת במשך שנתיים וחצי כטייס קרב בטייסת F-16, כמדריך בבית-הספר לטיסה, וכסמ"ט ב' בטייסת "העמק", טייסת F-16 ברמת-דוד. לפני שנה וחצי התחיל בלימודי מחשבים ופילוסופיה באוניברסיטת חיפה. שילוב נדיר, שמתאים לאדם נדיר. "יונתן היה אדם מדהים", אומר רביב. "תמיד אומרים את זה על אנשים שנהרגים, אבל הוא באמת היה כזה. הוא היה חריג בנוף הטייסת, ממש אישיות. הוא מעולם לא התנשא וכולם באמת אהבו אותו, גם החברים וגם המפקדים". "יונתן היה טייס מעולה, ומוביל בכיר, אבל במיוחד בלט אצלו היחס לאנשים", ממשיך פלג. "היתה בו רגישות ואיכפתיות נדירה. כשהיה צריך לקחת אחריות או להתנדב, הוא היה האיש. תמיד אפשר היה לסמוך עליו שהוא יעשה את העבודה היטב ומכל הלב". לפני כמה שנים התחתן עם ניבה, ועבר לגור עמה ברמת-דוד. שם נולדה שירה, בתו, כיום בת שמונה חודשים. "שירה השפיעה עליו מאוד", מספר פלג. "אני זוכר אותו מסתובב עם שירה על הידיים ביום-ההולדת של הבן שלי. היה לו חיוך מאושר על הפנים. הכל היה ורוד". שנתיים בדיוק לאחר מותו של אורי, ליוו אלפים את יונתן בדרכו האחרונה. אבלים, ועדיין מתקשים להאמין. "ידעתי כל הזמן שהזכייה בך היא זמנית", ספדה לו ניבה, אלמנתו. "פחדתי מהרגע בו יודיעו לי שאתה איננו. ועכשיו אתה איננו, ואני איבדתי את האושר ואיבדתי את החרדה. להתראות, יקר שלי. אני גאה בך". שם, בבית-העלמין בחולון, נפרד מיונתן בגין גם סא"ל חגי, מפקד טייסת "העמק", הטייסת בה שירת עד יומו האחרון. "הצטיינת בכל. הצטיינת בטיסה, הצטיינת בעשייה. כל מכונאי, כל פקידה, כל איש צוות-אוויר אהבו אותך, כי היה כל-כך קל לאהוב אותך. בגלל היושר, בגלל הצניעות, בגלל שקיבלת כל אדם ובגלל שהיית כמו שהיית. ארץ-ישראל יפה בגלל אנשים כמוך. אתה תחסר למשפחתך, תחסר לאשתך, תחסר לבתך, תחסר לטייסת 'העמק'. גדול הכאב מנשוא. צר לי עליך, חברי יונתן. נעמת לי מאוד".

[עריכה] אנדרטה

בכביש נוף כרמל ממוקמת אנדרטה לנווט מטוס ה F16 סרן ליאור הררי ז"ל שנהרג עם חברו הטייס רס"ן יונתן בגין בשנת 2000, האנדרטה נבנתה בשנים האחרונות בצורה מיוחדת שמסמלת שני מסלולי הטיסה שממנה המריאו ליאור הררי ויונתן ז"ל, בשנת 2007 נגנבו מהאנדרטה לוחות השיש המודפסות בתמונת המטוס, ובשנת 2008 יד אלמונית הרסה וגנבה חלק מהאנדרטה.