מרדכי גור
מתוך Zochrim
תחנות חייו
מרדכי ("מוטה") גור (6 במאי 1930 - 16 ביולי 1995), הרמטכ"ל העשירי ולאחר מכן חבר כנסת ושר בממשלת ישראל. נודע כמפקד חטיבה 55 ששיחררה את העיר העתיקה במלחמת ששת הימים. מרדכי גור נולד בירושלים ב-6 במאי 1930 למשה ולטובה גורבן[1]. בגיל 13 הצטרף לשורות ההגנה. בהגנה מילא תפקידים שונים וביניהם מפקד גדנ"ע. גור לחם במלחמת העצמאות, אותה סיים כמפקד פלוגה. בשנתיים שלאחר תום המלחמה שירת בנח"ל. לאחר מכן התנדב לצנחנים ושירת כמ"פ פלוגה ד' תחת פיקודו של אריאל שרון. בפעולת התגמול בחאן-יונס (1955) נפצע וזכה לציון לשבח מטעם הרמטכ"ל משה דיין, שהומר אחר כך לעיטור העוז. במבצע קדש פיקד על גדוד 88 - גדוד נח"ל מוצנח שנלחם בקרב המיתלה וצנח אחר כך בא-טור.
ב-1957 התמנה לסגן מפקד יחידות הצנחנים. לאחר כשנה יצא ללימודים באקול מיליטר, בית-הספר הגבוה למלחמה בפריז. בשובו לארץ, לאחר מספר חודשים בתפקיד הדרכה במכללה לפיקוד ולמטה קיבל את הפיקוד על חטיבת גולני (1961-1963). במסגרת תפקידו זה פיקד על פעולת התגמול בנוקייב.
לאחר ששימש כראש מחלקת מבצעים באגף המטה וכמפקד המכללה לפיקוד ולמטה (1965), התמנה למפקד חטיבה 55, חטיבת מילואים של הצנחנים (1966), בראשה יצא למלחמת ששת הימים. החטיבה, שהייתה אמורה להשתתף בקרבות בחצי האי סיני, הוסטה לירושלים ולאחר שרשרת של קרבות קשים, ביניהם אלה שבבית הספר לשוטרים ובגבעת התחמושת, שיחררה את ירושלים המזרחית ובכללה הכותל המערבי. הוראתו של גור בכניסה לחומות העיר העתיקה "בן צור, סע!" כמו גם הכרזתו הנרגשת בסוף הקרב כי "הר הבית בידינו" נחרתו בזיכרון הקולקטיבי הישראלי של מלחמת ששת הימים.
לאחר המלחמה נסע למשכן האומות המאוחדות והשתתף במאמץ ההסברתי של ישראל בארגון. אחר כך שב לארץ, קיבל דרגת תת-אלוף ואת הפיקוד על כוחות צה"ל ברצועת עזה וצפון סיני.
גור היה מפקד אוגדה בעת שמונה לאלוף פיקוד הצפון בדצמבר 1969. תקופת כהונתו (הראשונה) בפיקוד צפון התאפיינה בחדירות מחבלים מגבולות לבנון וסוריה ואף בפעילות של צבא סוריה הסדיר. צה"ל הגיב על כך בפריצה לסוריה ולפתחלנד ובהאחזות בהר דב.
בתפקידו הבא היה נספח צה"ל בשגרירות ישראל בוושינגטון (אוגוסט 1972-דצמבר 1973). שם היה שותף לדיונים הדיפלומטיים הקדחתניים מול הממשל האמריקני בזמן מלחמת יום הכיפורים.
בינואר 1974 מונה לקדנציה נוספת כאלוף פיקוד הצפון. באפריל, בעקבות פרישתו של רב-אלוף דוד אלעזר לאחר פרסום דו"ח הביניים של ועדת אגרנט, מונה מוטה גור במקומו לרמטכ"ל (אפריל 1974-אפריל 1978).
