מתוך Zochrim

רב"ט ודים נורז'יץ (כ"ח סיוון תשכ"ז - י"ג תשרי תשס"א; 6.7.1967 - 12.10.2000) נרצח שבעה ימים לאחר חתונתו. ודים שהיה בדרכו לחטיבה לצורך שירות מילואים שכלל תעסוקה מבצעית ברמאללה, נרצח בלינץ' אכזרי על ידי פלסטינים ברמאללה.

תוכן עניינים 1 נקודות בחייו 1.1 רקע משפחתי ושנותיו הראשונות 1.2 ילדות ונערות 2 חייו הבוגרים 2.1 עלייתו לארץ 2.2 שירותו הצבאי 2.3 חייו בישראל 3 פועלו 3.1 תחביביו 3.2 משפחתו 4 נסיבות מותו 5 מורשתו 5.1 בנו 6 דברים לזכרו 6.1 קרובי משפחה מספרים 6.2 חברים ומכרים מספרים 7 קישורים חיצוניים 8 לקריאה נוספת

[עריכה] נקודות בחייו

[עריכה] רקע משפחתי ושנותיו הראשונות

ודים נולד ב-6.7.1967 לאנה ואיסאי נורז'יץ, בעיר אירקוצק שברוסיה. יחד עם ודים גדלו בבית משפחת נורז'יץ, אחיו מיכאל ואחותו טטיאנה.

[עריכה] ילדות ונערות

לאחר סיום לימודיו בבית הספר היסודי, בגיל 16, החל ודים ללמוד בישול וטבחות; לימודים אותם השלים בגיל 18. בסיום לימודיו, בשנת 1985, התגייס לצבא רוסיה לשירות של שנתיים.

[עריכה] חייו הבוגרים

[עריכה] עלייתו לארץ

בשנת 1989, בהיותו בין 19 הצטרף ודים לארגון 'יהודים צעירים' שפעל בבית-הכנסת באזורו. להצטרפות זו ולפעולתיו הציוניות היה המשך ברור בעת שעלה לארץ ישראל יחד עם קבוצה מחברי הארגון באפריל של שנת 1991.

[עריכה] שירותו הצבאי

למרות הפטור לו היה זכאי בשל שירותו בצבא רוסיה, התנדב ודים לצה"ל.

[עריכה] חייו בישראל

לאחר שעלה לארץ, בשנה הראשונה התגורר ברחובות. במשך שהותו ברחובות עבד במחלקת המים של עיריית תל אביב ובמלצרות. לאחר כשנה עבר ודים לנתניה, שם התפרנס מעבודתו כפועל בניין. שלוש שנים מאוחר יותר, בשנת 1995, ודים עבר לאור עקיבא, שם התגוררו הוריו. בתקופה זו עבד כנהג משאית.

[עריכה] פועלו

[עריכה] תחביביו

בשעות הפנאי אהב לדוג, ובכל שבת השכים ויצא לדוג בים.

[עריכה] משפחתו

ב-5.10.2000 נשא ודים לאישה את אירינה, תוך שהשניים מתכננים להתגורר ולהקים בית בישראל.

[עריכה] נסיבות מותו

רק שישה ימים לאחר נישואיו, כ-"שבע הברכות" עדיין לא תם, נקרא ודים לשירות מילואים שכלל פעילות מבצעית ברמאללה. ב-י"ג בתשרי תשס"א (12.10.2000) יצא ודים יחד עם יוסי אברהמי ברכבם הפרטי בדרך לחטיבה ששהתה בצומת איו"ש. ודים ויוסי לא קיבלו תדריך על הדרך, ובמהלך נסיעתם בכביש 443 במקום להמשיך למחסום חיזמא ולעקוף את רמאללה הם המשיכו לכוון רמאללה, תוך שהם חוצים בדרכם מחסום צה"לי אדיש בביתוניא. לאחר שודים ויוסי נכנסו למרכז העיר רמאללה, הם זוהו כיהודים וחיילים על ידי עוברים ושבים פלסטינים; והפלסטינים החלו מיידים על הרכב אבנים וחוסמים את דרכם. לאחר עצירתם דרשו שוטרים פלסטינים במדים מודים ויוסי להתלוות אליהם לחקירה בתחנת המשטרה. לאחר שודים ויוסי נענו לדרישת השוטרים הפלסטינים, ולאחר שיצאו מהרכב ההמון המשולהב והשוטרים החלו להכות אותם. בנוסף בעת הוצאתם מהרכב נטלו מהם השוטרים את נשקיהם האישיים וכן אקדח נוסף שהיה ברכב. בתחנת המשטרה, למעלה מעשרה שוטרים ואיתם אזרחים פלסטינים רבים, נהגו כלפי ודים ויוסי באלימות קשה מאד והיכו אותם מכות מוות באלות השוטרים, מוטות ברזל ובחפצים קהים, וכן דקרו אותם מספר פעמים.

בתוך זמן קצר הופצה הידיעה על הימצאותם של ודים ויוסי "החיילים הישראלים" בתחנת המשטרה ובחצר המשטרה התקבצו מאות פלסטינים מצוידים במקלות ובבלוקים ועודדו את המתעללים. ההמון המשולהב הצית את המכונית איתה הגיעו ודים ויוסי ודרש לקבל את החיילים לידיו. לבסוף הושלכו גופותיהם של יוסי וודים דרך החלון לידי ההמון הזועם הפלסטיני, והאחרון גרר אותם ברחוב והמשיך בהתעללות בהן ובריטושן. ריטוש הגופות נמשך עד אשר נפוצה בהמון השמועה לפיה צה"ל עומד לנקוט בפעולת תגמול ואז התפזר ההמון באחת והגופות נעזבו.

ודים הובא למנוחת עולמים בחלקה הצבאית בבית-העלמין באור עקיבא.

[עריכה] מורשתו

[עריכה] בנו

אירינה שנותרה בהריון קראה את שם בנם דוד ודים על שם ודים, שנרצח בהיותו רק בן שלושים ושלוש.

[עריכה] דברים לזכרו

[עריכה] קרובי משפחה מספרים

[עריכה] חברים ומכרים מספרים

[עריכה] קישורים חיצוניים

[עריכה] לקריאה נוספת