מתוך Zochrim

דוד (דודי), בן חנה ורודולף-רפאל, מניצולי השואה, שמו של וטנברג דוד ניתן לו על שם סבא שלו שנספה באושוויץ.

תוכן עניינים 1 קורות חייו 2 תחביביו 3 תכונותיו 4 שירותו הצבאי 5 נסיבות נפילתו

[עריכה] קורות חייו

נולד ביום א' בניסן תשי"ד (3.4.1954) בחיפה. הוא למד בבית-הספר היסודי "בארי" בחיפה, ואחרי-כן המשיך בלימודיו בבית-הספר התיכון המקצועי על-שם שפרינצק, במגמה של מסגרות מיכנית. דודי היה תלמיד טוב, חרוץ ושקדן, אהוב על מוריו ומקובל על חבריו.

[עריכה] תחביביו

דוד היה חובב ספורט, אהב בעיקר אתלטיקה קלה והצטיין בהדיפת כדור-ברזל. מדי קיץ עשה בפנימייה לספורטאים מצטיינים והוענקו לו מדליות ותעודות על השתתפותו בתחרויות.

[עריכה] תכונותיו

דוד היה עלם גבוה, חסון וחזק, אך עדין-נפש ולבו חם ורחום. הוא היה חברותי, רודף שלום ומאיר פנים לכל אדם. מטבעו היה ותרן וסלחן, נוח לבריות וקשה לכעוס, נדיב לב ומוכן תמיד לסייע לזולת, אפילו היה הדבר כרוך בהסתכנות. ישר-דרך היה ובעל מצפון, איש אמת וגלוי-לב. הכל זוכרים אותו כאדם אדיב ומנומס, צנוע, עניו ונעים הליכות. הוא היה בן מסור ונאמן להוריו ורחש להם כבוד רב.

[עריכה] שירותו הצבאי

דוד גויס לצה"ל בתחילת מאי 1972, והוצב לחיל השריון. לאחר הטירונות השתלם בקורס למקצועות טנקי "פאטון". הוא היה חייל טוב וממושמע, אחראי ומסור לתפקידו, ושימש דוגמה לחבריו במזגו הטוב, בסבילותו ובצייתנותו. בכל תקופת שירותו השתדל שלא להדאיג את הוריו, והקפיד לכתוב מכתבים הביתה, כדי למנוע מהם חשש לשלומו.

[עריכה] נסיבות נפילתו

כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים נשלח עם יחידתו לחזית בסיני, והשתתף בקרבות הבלימה והפריצה נגד המצרים. בקרב שהתחולל ביום י"ט בתשרי תשל"ד (15.10.1973) בצומת "טרטור-לכסיקון", נפגע הטנק שלו פגיעה ישירה על-ידי טיל ודוד נפגע ונהרג במקום. תחילה נחשב כנעדר. לימים זוהתה גופתו והוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בחיפה. השאיר אחריו אב, אם, אח ואחות. לאחר נופלו הועלה לדרגת רב-טוראי.