זימן צבי
מתוך Zochrim
צביקה (צבי דב), בן רותי ועוזי, נולד בשבת "חזון" ו' מנחם אב התשד"מ בפתח תקוה, ונימול בשבת "נחמו נחמו עמי". בן רביעי להוריו יבדל"א, ואח לעינת, אורית, אבי, תחיה ודניאל.
תולדותיו
בכיתה א' למד צביקה בבית-הספר "נר עציון" בפתח תקוה. בשנת תנש"א עבר עם כל משפחתו לגור בישוב רעות שבחבל ארץ מודיעין, ועבר ללמוד בבית-הספר "רמת מודיעין" שבחשמונאים. בחטיבת הביניים ובתיכון למד בישיבת בני-עקיבא "נר תמיד" שבחשמונאים. בשנת תשס"ב החל צביקה את מסלול ההסדר בישיבת "בית ועד לתורה" בעתניאל.
תחביביו
צביקה היה ילד מלא חיים ומלא תחביבים. ראויה לציון היא משיכתו לטיסנים, שאף היה בונה אותם בעצמו (צביקה תכנן להתגייס ליחידת המזל"טים של צה"ל). היה חובב מוסיקה, וניגן בכל סוגי הגיטרות ובמפוחית-פה שהיתה מונחת תמיד בכיסו. ראש ישיבת עתניאל הרב בני קלמנזון סיפר בימי ה"שבעה" כי צביקה היה ה"בעל-מנגן" שלו כשעמד לידו בתפילות והנעים בקולו.
צביקה התבלט מבחינה חברתית, והיה מעורב ופעיל בחיי החברה, במעגלים שונים: שנים רבות הדריך בסניף בני-עקיבא מודיעין-רעות, והיה יו"ר ועדת "גשר" במועצת הנוער של מכבים-רעות, ועדה אשר פעלה לגישור בין דתיים לחילוניים.
הנהגותיו
קווי דמותו של צביקה משתקפים בסיפור על אודות ה"שוק פורים" שארגן לילדי "קו לחיים", בו שילב את חגיגתם של תלמידי ישיבתו יחד עם שמחת הילדים המוגבלים, וזאת תוך מחשבה על כל הפרטים הקטנים: צרכי הילדים מבחינת סייעים, כבשי הגעה לכסאות גלגלים וכד'. את כל זאת ארגן למרות שידע שלא יזכה לראות את ההצלחה הגדולה, כיון שביום האירוע נסע ליום מיונים של הצבא... מאז שנרצח, הפך שוק פורים זה למסורת בישיבה, לזכרו של צביקה.
חבריו, חניכיו ומשפחתו מעידים עליו כאיש חסד, אשר עזר להם רבות בכל מקום - בבית, בסניף, ובישיבה.
לימודיו בישיבת עתניאל צביקה הגיע ללמוד בישיבת עתניאל מתוך רצון להעמקת עולמו הדתי והרוחני בטרם גיוסו. הוא עמל על כך בשקידה רבה, ואף כתב סיכום לפי ראשי פרקים לספרו של האדמו"ר מפיאסצ'נה "חובת התלמידים", הדן באתגרים החינוכיים של הנוער בדורנו ובאחריות המוטלת על המחנכים. משיכתו של צביקה לספר זה נבעה משאיפתו לבסס בקרבו, מתוך המקורות, את אותה רוח חינוכית גדולה, שפיעמה בו תמיד ושדחפה אותו לעשייה המרובה בתחום.
הפיגןע
בליל שבת קודש פרשת שמות תשס"ג נרצח ע"י מחבלים יחד עם עוד שלושה מחבריו - נועם, יהודה וגבריאל, בעת סעודת השבת בישיבת ההסדר בעתניאל. צביקה היה אחד מאותם ארבעת הקדושים שבגופם ובמעשה גבורתם הגנו על כל הבחורים שהתארחו בישיבה בשבת.
על שולחנו של צביקה הי"ד בבית המדרש נמצא מודבק פתק ועליו כתוב פסוק מספר תהילים (מזמור פ"ו פסוק יא) שהיווה נר לרגלו: "הורני ה' דרכך, אהלך באמתך, יחד לבבי ליראה שמך"
