חטואל טלי
מתוך Zochrim
| חטואל טלי | |
|---|---|
| |
| תאריך לידה | בכ"ד בסיון תש"ל , 28/6/1970 אשקלון |
| תאריך פטירה | בי"א באייר תשס"ד , 2/5/2004 ציר כיסופים ירי מחבלים |
| מקום קבורה | באשקלון |
| מקום מגורים | מושב קטיף בגוש קטיף |
| מקצוע | עובדת סוציאלית |
| השאירה אחריה | הותירה בעל, הורים, שתי אחיות ואח |
טלי מלכה חטואל ז"ל בתם של שושנה ומומי (שלמה) בת 33 במותה טלי נרצחה יחד עם ארבעת בנותיה הילה,הדר,רוני ומירב
תוכן עניינים |
[עריכה] קורות חייה
טלי, בת שושנה ומומי (שלמה) מלכה, נולדה בישראל בכ"ד בסיון תש"ל (28.06.1970). נולדה וגדלה באשקלון, אחות לסיגלית, אורית ויובל. למדה בבית ספר יסודי בשדה יעקב שבעמק יזרעאל, שם גרה המשפחה תקופה מסוימת, והמשיכה לתיכון "רוגוזין" באשקלון. טלי המשיכה ללימודים באוניברסיטת בר אילן, וסיימה תואר ראשון בעבודה סוציאלית. לאחר שנישאה לדוד חטואל עברו בני הזוג לגור בישוב קטיף שבגוש קטיף. טלי החלה לעבוד כעובדת סוציאלית במועצה האזורית עזתא והמשיכה במועצה האזורית חוף עזה. בסוף שנת 1993 נולדה הבת הילה אסתר, באפריל 1995 נולדה הדר שמחה, בסוף 1997 נולדה רוני שרה ובסוף 2001 נולדה הבת מירב רחל. טלי הייתה אם ורעיה למופת, עודדה את בעלה ללמוד וללמד, ואת בנותיה חינכה לאנושיות אוהבת.
[עריכה] פעילותה
טלי הייתה דמות מרכזית, בולטת ודומיננטית במעורבותה בחיי הקהילה של גוש קטיף. היא נטלה חלק פעיל ועדין בתכנון ועיצוב בית הכנסת המקומי, והובילה מאבקים למען הארץ וישוביה. בעבודתה כיועצת סוציאלית סייעה לאנשים רבים במצוקתם, הרגיעה, חיזקה, יעצה והדריכה את הזקוקים לה. היא לא הסתפקה בלדעת היכן נמצאים האנשים הסובלים, אלא הגיעה אליהם, גם מעבר לשעות עבודתה, ועזרה להקל על מצוקתם. טלי הקימה קבוצות תמיכה להורים לילדים חריגים, וכן השתייכה לצוות צ.ח.י (צוות חירום ישובי). בנוסף לכל עיסוקיה החלה בלימודים לתואר שני במקצועה, וסיימה את כל חובותיה בלימודים בתחילת שנת 2004. לא רק בצורתה החיצונית הייתה טלי יפה, אלא ובמיוחד ביופיה הפנימי, שבא לביטוי בענווה, ביראת שמיים, ובחיבה יתרה שהעניקה לאדם באשר הוא.
[עריכה] נסיבות הירצחה
ביום ראשון לפני הצהריים, י"א באייר תשס"ד (02.05.2004), נסעו טלי וארבע בנותיה במכונית המשפחה, בדרכן מגוש קטיף למרכז הארץ להפגנה נגד תוכנית ההתנתקות מעזה, עליה נערכה הצבעה באותו יום. ביציאה מהגוש פתחו שני מחבלים פלסטינאים בירי לעבר הרכב. לאחר שהרכב התהפך התקרבו המחבלים, וירו למוות בטלי ובארבע בנותיה. טלי הייתה בת 33 במותה, בחודש השמיני להריונה. הובאה למנוחות בבית העלמין באשקלון, לצד ארבע בנותיה. הותירה בעל שאיבד את כל משפחתו, הורים, אח ושתי אחיות.
[עריכה] הספדים שנאמרו בהלוויה
[עריכה] אבנר שמעוני ראש מועצת חוף עזה
אבנר שמעוני, יו"ר המועצה האזורית חבל עזה, שבה עבדה טלי, קרא לה ואמר: "תמיד היית לצדנו ברגעים הקשים האלו ועכשיו מי ידאג לנו. עכשיו נשארנו יתומים. היי שליחה נאמנה ובקשי על גוש קטיף". אורית, אחותה של טלי, אמרה בהלוויה: "טלי, אני מבקשת ממך סליחה על לשון הרע ועל מריבות של אחיות. הבנות שלי יתגעגעו מאוד לבנות שלך".
[עריכה] דוד חטואל
"אני לא מעכל", אמר דוד בהלוויה שבה קבר את כל משפחתו, "טלי אני רוצה לבקש ממך סליחה. עבדתי קשה מאוד בזמן האחרון ואחרי הצהריים הלכתי לעבוד למען גוש קטיף. בקושי ראיתי את הבנות. ביום שישי הן ציירו לי ציור וכתבו שהן מאוד גאות בי שאני עושה למען הבית שלנו. טלי, כל מה שיש לי, כל מה שעשיתי בעבודה ובהתנדבות, הכל שלך, לא שלי. אני לא מעכל וכבר מתגעגע. אני מרגיש שלקחו לי את הכל. לפחות היתה נשארת לי אחת. אף אחד לא נשאר לי בעולם הזה".
[עריכה] הרב ויזונסקי
"אחינו דוד", אמר הרב ויזונסקי, "אחרי הלוויה נהוג שהולכים, אבל עכשיו אי-אפשר לזוז".
[עריכה] הנצחה
בחוברת זכרון, שהוצאה ע"י מועצת גוש קטיף ובית הספר בו למדו שלוש מהבנות, נכתב על טלי: "טלי – טל חיים, עדינות, רוגע ושלווה, אהבה ונתינה... צריך להבין שיופיה של טלי נבע לא ממה שהיה נלווה אליה, אלא ממה שהייתה היא. בתוכה פנימה, שאפה טלי לשלמות בכל מה שיכול היה להוסיף טוב ואור בעולמו של הקב"ה: בבני האדם, בחי, בצומח ובדומם, בצורה החיצונית של הדברים ובפנימיותם. כל מה שזכה להתיחסותה ולמחשבתה נהיה פתאום יפה, נהיה פתאום מתאים... טלי למדה לתואר שני בעבודה סוציאלית, ואמרה שאמנם היא לומדת דברים חדשים, אבל הכל נמצא בתורה שלנו. ובאמת, בשיעורי תורה ראינו את טלי עם מבט קורן מאושר, עיניים מאירות, וחיוך שהלך והתפשט על פניה עם כל רעיון חדש שנלמד". בחודש אוגוסט 2005, במעמד המשפחה, קיבלה האחות סיגלית את תעודת התואר השני של טלי בעבודה סוציאלית מטעם אוניברסיטת בן-גוריון בבאר שבע.
[עריכה] דברים לזכרה שאמר דוד חטואל ביום הזיכרון
דברים שנשא בעלה ביום הזיכרון 2007 באירוע זוכרים בבניני האומה בירושלים מתוך דווח באתר ערוץ 7
חטואל: נשארתי לבדי עם כאב עצום דוד חטואל: חשתי כיצד טלי ובנותינו במעשיהן קידשו שם שמים והורו לנו במיתתן להמשיך ולקדש שם שמים ברבים.
טקס לציון חללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות איבה נערך אמש גם במרכז הקונגרסים שבבנייני האומה. בערב, שהתקיים במעמד ראש העיר ירושלים אורי לופוליאנסקי, השתתפו הרמטכ"ל לשעבר, משה (בוגי) יעלון, רבה של מגדל העמק וחתן פרס ישראל, הרב דוד גרוסמן, הרב הראשי לשעבר, הרב ישראל מאיר לאו, נציגי משפחות שכולות, יהורם גאון וזמרים מקרב הציבור הדתי והחרדי. מאחורי היוזמה עומד דב קלמנוביץ, הפצוע הראשון של האינתיפאדה הראשונה, מייסד ויושב ראש ארגון נפגעי פעולות איבה.
דוד חטואל, איש גוש קטיף ששכל את רעיתו וארבע בנותיו סיפר בטקס על יום הזיכרון שלו "לפני שלוש שנים השתתפתי בטקס יום הזיכרון שהתקיים בישוב שלנו קטיף שבגוש קטיף. היינו שם ביחד כל המשפחה: אשתי, טלי, וארבע בנותינו הילה, הדר, רוני ומרב. הילה, בתנו הבכורה עמדה עם לפיד בוער לזכר אחד הנופלים. מי העלה בדעתו ששנה לאחר מכן ידליקו בטקס חמישה לפידים בוערים הנושאים את שמותיהן של יקירותי? מי חשב ששבוע לאחר מכן אצטרף למשפחת השכול?
נשארתי לבדי עם כאב עצום, זיכרונות וגעגועים עד אין ספור. להם, לגעגועים אין חוקים. אין ימים ואין לילות. הם אינם מחוייבים לכלום, רק לאמת שהיתה ואיננה.
עוד במהלך השבעה הבנתי שעומדות בפני שתי אפשרויות. האחת ליפול ליאוש והשניה לבחור בחיים. חשתי כיצד טלי ובנותינו במעשיהן קידשו שם שמים והורו לנו במיתתן להמשיך ולקדש שם שמים ברבים.
לקחתי זאת עלי כמשימת חיים ובחרתי בחיים. הדבר בא קודם כל לידי ביטוי בקבלת הדין. יישום החלטה זה כלל אינו פשוט. הרגשתי שעלי לבחור יום יום שעה שעה בחיים. האמונה בריבונו של עולם והדבקות בו מסייעים בידי בבחירה יומיומית זו.
הבחירה להוסיף חיים, להיבנות מחדש אחרי המקרה יוצאת מתוך הרגעים הקשים ומתעצמת. ההמשכיות נבנית על העבר ואנו הולכים לאורן של טלי והבנות. ברוך ה' שאנו זוכים להמשכיות ברמה הכללית וברמה הפרטית. ברמה הכללית אנו זוכים להמשכיות בזכות עמותה שהקמנו לזכר הקדושות, עמותת טלי ביד רמ"ה ששמה לה למטרה לעזור לזוגות המתקשים בענייני פוריות ומסייעת להם בנטל הכלכלי. ברוך ה', בשנתיים האחרונות התבשרנו על מספר רב של הריונות וילדים חדשים.
ברמה הפרטית, ברוך ה' זיכה אותי הקב"ה להוסיף השנה חיים במובן הפשוט שלהם. זכינו השנה, לימור ואני, לחבוק את בתנו תחיה.
לפני למעלה מחודש נולדה בשעה טובה בת לדוד ולימור חטואל
