חכים אליהו
מתוך Zochrim
| חכים אליהו | |
|---|---|
| |
| תאריך לידה | בשנת תרפ"ה (1925) בירות שבלבנון |
| תאריך פטירה | בח' בניסן ה'תש"ה 22 במרץ 1945 הועלה לגרדום בקהיר מצרים נדון למוות בכלא המצרי |
| מקום קבורה | הר הרצל ירושלים |
אליהו חכים לוחם חרות ישראל
עלה לגרדום בקהיר, ח' בניסן תש"ה, 22.3.45
תוכן עניינים |
[עריכה] קורות חייו
אליהו חכים, בן פאולין ושמעון, נולד בשנת תרפ"ה (1925) בבירות שבלבנון. בן 7 היה כאשר עלו הוריו ארצה והשתקעו בחיפה. משפחתו בין האמידות והמכובדות בעיר. בהיותו תלמיד בביה"ס הריאלי, הצטרף לשורות לח"י.
[עריכה] שירותו בצבא הבריטי
הימים ימי מאסרים ורדיפות אחרי אנשי לח"י, יאיר נרצח, ופעולות לח"י כמעט שותקו. אליהו הסוער אינו יכול לשבת באפס מעשה והוא מחליט להצטרף לצבא הבריטי כדי להשתתף במלחמה נגד הנאצים. אליהו נשלח כחייל למצרים, שם הוא מחדש את הקשר עם חבריו למחתרת בארץ, ומפיץ בקרב החיילים העבריים חומר תעמולה של לח"י ומוצא דרך להבריח נשק ארצה.
[עריכה] שירותו בלח"י
כשמתחילה מחתרת לח"י להתאושש ולתכנן פעולות, הוא עורק מהצבא וחוזר לחיי המחתרת. הוריו מפצירים בו לחזור הביתה ולעזוב את הפעילות המסוכנת, אבל הם גם מבינים את גודל המעשה ומקבלים את מעשיו בגאווה. אליהו מתגלה כלוחם נועז וכצלף מעולה, ונוטל חלק בפעולות לח"י - בין השאר בניסיון ההתנקשות בחיי הנציב העליון, מק-מייכל.
[עריכה] המבצע האחרון
כשהחליט מרכז לח"י על פעולת ההתנקשות בלורד מוין, המיניסטר הבריטי לענייני המזרח התיכון שמפקדתו הייתה בקהיר, נבחר אליהו חכים, יחד עם חברו ללח"י, אליהו בית-צורי, לביצוע ההתנקשות.
[עריכה] משפטו והוצאתו להורג
הפעולה הצליחה, הלורד מוין נהרג, אבל אליהו חכים ואליהו בית-צורי נתפסו והועמדו למשפט. בית המשפט המצרי העמיד לנאשמים סניגורים, אבל "שני אליהו" נשאו משא האשמה על בריטניה שהדיו נשמע בעולם כולו. הם נידונו למוות, ולמרות הפגנות האהדה של העם המצרי כלפי הנאשמים ולמרות מחאות אישים רבים בעולם נגד גזר הדין - הועלו אליהו חכים ואליהו בית-צורי לגרדום בקהיר, ושירת "התקווה" על שפתותיהם. הם נקברו בבית העלמין היהודי בקהיר.
[עריכה] מדבריו בבית-המשפט
"... אומרים לנו לענות על האשמה של רצח הלורד מוין, אבל אנחנו הננו המאשימים את הלורד מוין ואת הממשלה שהוא מיצג ברצח מאות אלפים מאחינו, בגזילת מולדתנו ושוד רכושנו; היכן החוק שלפיו צריך היה לשפוט אותם על פשעיהם? חוק זה עדיין אינו כתוב בשום ספר חוקים, אך הוא כתוב בלבנו. על כן, אנוסים היינו לקחת את הצדק לידינו"
[עריכה] העלאת עצמותיו לקבורה בישראל
ב-י"ז בתמוז תשל"ה (26.6.75) הועלו עצמותיהם לארץ-ישראל ונטמנו בטקס צבאי בהר-הרצל בירושלים.

