טל קרמן
מתוך Zochrim
| טל קרמן | |
|---|---|
| |
| תאריך לידה | י"ח בסיון תשמ"ה (07.06.1985) חיפה |
| תאריך פטירה | א' באדר ב' תשס"ג (05.03.2003) בתוך אוטבוס מתפוצץ בשדרות מוריה בחיפה מחבל מתאבד שהתפוצץ באוטובוס קו 37 |
| מקום קבורה | בית קברות שער הדס חיפה |
| מקום מגורים | חיפה |
| מקצוע | תלמידת תיכון |
| השאירה אחריה | הורים ואח |
| אתר אינטרנט | http://www.tal-smile.com/ |
תוכן עניינים |
[עריכה] קורות חייה
טל, בת אורלי ורון קרמן, נולדה ביום י"ח בסיון תשמ"ה (07.06.1985) בחיפה, בבית החולים "כרמל". בת בכורה להוריה, אחות לדרור. למדה בבית הספר היסודי "זכרון יוסף" ובתיכון "עירוני ה'" בחיפה.
[עריכה] תכונותיה
טל היתה מאד חברותית, היו לטל הרבה חברים מכל קצוות הקשת החברתית. הייתה לה רגישות יוצאת דופן לרגשות הזולת - חבריה מספרים שכאשר ראתה מישהו פגוע, דאגה להקדיש תשומת לב, להיות עם אותו אדם ולעודדו. מכיוון שהייתה מאד חברותית, הייתה טל הגשר בין אותם בודדים לשאר החברה. בין חבריה הרבים היו הרבה עולים חדשים. רגישות זו הניעה את טל לעשות ככל שיכלה על מנת למנוע איזושהי פגיעה ברגשות החלש והפגיע בסביבתה, כולל חיות. היא אהבה מאד חיות, ובעיקר חתולים. מגיל שלוש היה לה חתול אותו מאד אהבה, ובגיל מאוחר יותר היא "התאהבה" בגמלים. חדרה היה מלא בבובות שונות וביניהן הרבה גמלים, ואף שלט אזהרה "זהירות גמלים", אותו קיבלה במתנה מצייר שלטים.
[עריכה] תחביביה
טל אהבה מאד לקרוא ספרות בעברית ובאנגלית. הספר האחרון שקראה, אותו לא סיימה, היה "שר הטבעות" באנגלית (שפה שבה שלטה היטב). בין הספרים שאהבה לקרוא היו סיפוריו של אתגר קרת, אותו פגשה בשבוע הספר, בחודש יוני 2002. על ספרו "אניהו" כתב לה הסופר: "לטל, הרבה ספרים והרבה חיים... אתגר קרת". בבלוג (יומן אישי באינטרנט) של טל היא פירטה חלק מהספרים האהובים עליה - "האודיסיאה", "האלכימאי", "ורוניקה מחליטה למות", "מיי פירסט סוני", "ההוביט", "שר הטבעות". היא אהבה את כתביהם של ריימונד קרבר וטרי פראצ'אט. בנוסף לאהבתה לספרים טל אהבה לצפות בערוץ המדע ובערוצי המוזיקה, מהם גם הכירה את המילים לשירים רבים. טל הייתה נערה חייכנית ושמחה. כולם זוכרים את החיוך הרחב והכובש שלה, את שמחת החיים והאנרגטיות שלה - דבר שבא לידי ביטוי בתמונותיה ואף בכתביה. טל ידעה לאזן בין המרדנות של בני הנוער והבגרות שמבוגרים ציפו ממנה. מצד אחד ילדותית (מאד אהבה בובות ודמויות מצוירות), אך עם זאת מאד בוגרת ובעלת חוכמת חיים שלא לגילה, דבר שבא לביטוי בשיחות איתה ובמעשיה.
[עריכה] מחנכת כיתתה
מחנכת הכיתה שלה סיפרה שאת שיעור החברה האחרון, שעסק באירועי סוף השנה, טל הנחתה, והציעה בין היתר לשפץ את חזות בית הספר וליצור פינות נוי עם דשא ומים, כפרוייקט לסיום הלימודים.
[עריכה] נציגת התלמידים בארה"ב
בכיתה י"א, כשנה לפני הפיגוע, חודש לאחר אסון מגדלי התאומים בניו יורק, נשלחה טל לייצג את בית ספרה במשלחת לבוסטון, ארצות הברית, במסגרת פרוייקט חיפה – בוסטון. טל רצתה לשרת בצה"ל ביחידה קרבית, ולקראת גיוסה עברה מבדקים ליחידה התנדבותית.
[עריכה] נסיבות הירצחה
ביום רביעי בצהריים, א' באדר ב' תשס"ג (05.03.2003), נפגשה טל עם חברתה בקשר לארגון מסיבת סיום י"ב. שתיהן נסעו להדר הכרמל, ומשם החליטו, לאחר שיחת טלפון מחברים, לעלות למרכז חורב, ועלו לאוטובוס אגד בקו 37. בשעה 14:16, כשהאוטובוס עבר בשדרות מוריה בחיפה, פוצץ מחבל-מתאבד שעלה עליו את מטען הנפץ שנשא על גופו. עשרות אנשים נפצעו בפיגוע. 17 מנוסעי האוטובוס, ביניהם טל וחברתה, נהרגו במקום. טל נרצחה 3 חודשים בטרם מלאו לה שמונה-עשרה שנים. הותירה הורים ואח. הובאה למנוחות בבית העלמין בשער הדס, חיפה.
[עריכה] הנצחה
המשפחה הקימה אתר אינטרנט להנצחת טל, בכתובת http://www.tal-smile.com. באתר קורות חייה באומר ובתמונות, קטעים שכתבה טל ביומנה באינטרנט, פרטים על הנצחות ודברים לזכרה שכתבו בני משפחה, מורים וחברים.
[עריכה] חברותיה מספרות
טל קרמן, בת 17.5 מחיפה. שמיניסטית בעירוני ה', עסקה בשבועות האחרונים בהכנת מסיבת הסיום - שבה לא תזכה להשתתף. חבריה לשכבה מספרים: היא תמיד היתה שמחה, נמרצת, כל הזמן רצתה לעשות דברים, להיות מעורבת. תמיד עזרה לכולנו. טל כתבה בעיתון בית הספר והייתה אמורה לערוך אותו. חבריה מספרים בחיוכים עצובים כי היתה מעורבת בסצנת הפאנק החיפאית ואהבה לבשל. היא השתתפה במשלחת מטעם בית הספר שיצאה לבוסטון. אחיה הקטן לומד בכיתה ה' בבית הספר. קשה לשכוח את טל. איך היא היתה תמיד מופיעה, עם שתי קוקיות ועגיל בלשון, סיפרו החברות מבית הספר.
