מתוך Zochrim

תוכן עניינים 1 נקודות בחייו 1.1 ילדותו 1.2 שירותו הצבאי 1.3 נפילתו בקרב 2 המידות של יהונתן 3 פק"ל הכיסים של יהונתן 3.1 מהדורות נוספות 4 תעודת הוקרה על הלחימה 5 דברים לזכרו 5.1 הרב רפי פרץ 5.2 המשפחה 5.3 על מצבתו 6 מפעלי הנצחה לזכרו של יהונתן 6.1 בית המדרש "קשת יהונתן": 6.2 חלון מצגת יהונתן: 6.3 "מעלות יהונתן": 6.4 קונצרט חזנות: 6.5 ספר תורה: 6.6 סרט "התכשיט הגדול מכולם": 6.7 "פק"ל הכיסים של יהונתן": 6.8 אגרת תולדות חייו ומאפיינים מחייו של יהונתן: 6.9 השיר "יהונתן של התלתלים": 6.10 עץ זיכרון ביער ביריה 6.11 מירוץ הלפיד: 6.12 מצפה יהונתן: 6.13 סיורים בגבול הצפון לאור מלחמת לבנון השנייה: 6.14 "מצפור חללי מלחמת לבנון השנייה ושביל הבנים":

[עריכה] נקודות בחייו

[עריכה] ילדותו

במהלך שנות ילדותו, נדד עם הוריו ברחבי הארץ על פי מיקום עבודתו של האב אשר שירת שירות קבע בחיל האוויר. בכך הונח יסוד המסירות והאהבה לעם ולארץ כבר מינקותו. את לימודיו היסודיים החל יהונתן בבית הספר היסודי שבבסיס חיל האוויר "עובדה". בהגיעו לכיתה ב' חזרה המשפחה והתיישבה במושב גמזו שבשפלה, ויהונתן החל ללמוד בבית הספר הממלכתי-דתי "שלהבת" שבקיבוץ שעלבים. את דרכו החינוכית המשיך בחטיבת הביניים הממלכתית-דתית "יד בנימין" ומשם עבר ללמוד בישיבה התיכונית המדעית שבראשון לציון. את צעדיו הבאים עשה בישיבת "איילת השחר" שבאילת ולאחר מכן המשיך להתחזק באמונה במכינה הקדם-צבאית "עצם" שבעצמונה. בצעירותו, השתייך יהונתן לתנועת הנוער "עזרא" במושב גמזו. היה חבר בתנועת "חנד"ס" – חבורת נוער דתי מסייר. אהב ספורט ובעיקר כדורסל.

[עריכה] שירותו הצבאי

בסוף חודש מרץ 2004 התגייס יהונתן לצה"ל והתנדב ל"צנחנים" במסלול ה"עורב". בסיום מסלול זה ביקש לעבור ולשרת כלוחם מן השורה בגדודים. בקשתו נענתה והוא הוצב כלוחם בחוליית החוד של מחלקת הפטרול בגדוד 101 – גדוד "בזק". במהלך שירותו הצבאי עסק בפעילות מבצעית בשכם ובחברון. צניעותו הרבה של יהונתן נשמרה גם כשהיה לחלק מצוות הסמלים. כחייל ותיק התעקש לשמור על דרך ארץ והתנגד לכך שחיילים צעירים ישטפו את כליו בחדר האוכל.

[עריכה] נפילתו בקרב

יהונתן נפל במלחמת לבנון השנייה בקרבות עייתא א-שעב ביום ז' באב תשס"ו (1.8.2006). בן עשרים ושתיים היה בנופלו. הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בהר הרצל שבירושלים. הותיר הורים וארבעה אחים. לאחר נפילתו הועלה לדרגת סמל-ראשון.

[עריכה] המידות של יהונתן

יהונתן אהב את ארץ ישראל בכל נפשו ובכל הזדמנות טייל ותר בה, עם ובלי חברים. בעיקר אהב את ירושלים וסביבותיה, מעיינותיה היוו בעבורו מקור למרגוע ולהנאה.

הרעות והחברות של יהונתן עם כל מי שהיה בסביבתו האזרחית והצבאית היו לשם דבר. במשך חייו הקצרים קנה לו יהונתן חברים רבים מכל המגזרים ומכל הקשת החברתית בארץ. כולם אהבו אותו בהיותו מלא חיוניות, שמחה ואופטימיות, איש אמת שפיו ולבו שווים שמעולם לא שמר טינה לאדם. מקצועיותו הצבאית, מסירותו ואומץ לבו היו למופת ולדוגמה בצבא ולפיכך אהבו אותו מפקדיו, אותם מפקדים אשר לא פעם ספגו ממנו גם ביקורת בונה רבה, כאיש אמת הלוחם עליה. תכונת האמת שבו באה לידי ביטוי גם בהקפדתו על שמירת מצוות מדוקדקת למרות היותו חייל דתי בודד במחלקה, ועל כך זכה להערכה רבה מאוד בקרב חבריו כולם. אלה יודעים לספר כיצד סירב לקבל מקלט טלוויזיה לחדרו, אף כי היה זכאי לכך ולמרות לחץ אדיר מצד חבריו, כיוון שלא רצה שידליקו את המכשיר בשבת.

[עריכה] פק"ל הכיסים של יהונתן

לאחר נפילתו נמצא בין חפציו של יהונתן "פק"ל הכיסים" – דף נייר צר ומאורך המקופל כאקורדיון שעליו נרשמו בקיצור, בסדר מופתי ובאותיות קטנות, הלכות שימושיות לחייל. את חלקם כתב יהונתן בעצמו מתוך שאלות רב שעשה במהלך שירותו. הדף היה כרוך בשני כרטיסי רכבת משני צדדיו. הלכות אילו היו זמינות לו בעת התמודדותו עם אתגרי שגרת היום-יום כלוחם. שמירת המצוות הייתה חשובה לו גם בעת חירום. למשל, במהלך הקרבות בלבנון, כשנותר צוותו ללא מזון, מצאו החיילים שק קמח. לאחר שלשו את הבצק הם קראו ליהונתן להפריש חלה כנדרש מההיבט ההלכתי.

מתוך הבנת הערך של קובץ מיוחד זה לכל חייל באשר הוא, חברו המשפחה, רבנים מהרבנות הצבאית ורבני ישיבת ההסדר במודיעין כדי לערוך את הקובץ באופן שיהיה שימושי לכלל חיילי צה"ל. "פק"ל הכיסים של יהונתן" יצא לאור במלאות שנה לנפילתו, בחודש תמוז תשס"ז, בהוצאת ישיבת ההסדר "מאיר הראל" שבמודיעין. בראשו מובאים דברי ראש הישיבה, הרב אליעזר חיים שנוולד: "יום נפילתו של יהונתן זכור לי היטב. מדי יום, מאז נפתחה המלחמה, פקדנו את חמ"ל המבצעים של פיקוד הצפון, ממנו התנהלה. בכל אירוע התקבלו דיווחים שוטפים מהשטח ובכלל זה – שמות הנופלים. ביום ז' באב, לאחר קרב קשה של הצנחנים בעיתא א-שעב, התבהרה התמונה והתקבלה רשימת הנופלים. ברגע הראשון, סוג מסוים של הלם, רק לפני כשבוע פגשתי את ההורים בישיבה, ודיברנו על המלחמה ועל יהונתן... ולאחר מכן סוג של תקווה סמויה שיתברר שחלה כאן טעות. אולם לאחר בירור קצר – התברר שאכן מדובר ביהונתן. כיוון שעדיין לא נמסרה הודעה למשפחה – לא התאפשר להתקשר ולדבר עם ההורים. רק בשעה מאוחרת יותר, בעת שכבר המשפחה קיבלה את ההודעה והתפנינו קמעא מהעיסוק המבצעי השוטף, התאפשר להתקשר ולנסות להשתתף, ממרחק, ובחוסר אונים: באלם, בצער ובאבדן הכבד של בני המשפחה. ... 'אין עושין נפשות (ציון, מצבה) לצדיקים דבריהם הם הם זכרונם' (ירושלמי שקלים פ"ב, ועי' רמב"ם אבל ד ב). דברי תורתם של צדיקים הם דרך נאותה לזכור אותם לעתיד, יותר מכל מצבות אבן וציונים. הוצאת הקובץ לאור, בצורתו המקורית, כפי שיהונתן גיבש אותו בצורה יסודית וממצה ומתוך עמל של תורה, מהווה צוהר לאישיותו המיוחדת. זהו טיפוס מיוחד של בן תורה ארץ ישראלי, שמשלב עדינות תורנית ועצמאיות צבאית. בטרם יציאתו מאהלי תורה לאוהלי צבא הוא שוקד יומם וליל כדי שתורתנו, תורת חיים, תנחה אותו גם באוהלי צבא. זוהי הדרך הנאותה שבה ייזכר לעד. ... אנו מקווים ש'פק"ל הכיסים של יהונתן' גם יהווה מודל לחיקוי לחיילים אחרים, להגביר את המוטיבציה לברר את ההלכות השימושיות להם, ולהעלותם על הכתב – כפק"ל כיסים משל עצמם".

[עריכה] מהדורות נוספות

מאז יציאת המהדורה הראשונה ולאור הביקוש הרב של "פק"ל הכיסים של יהונתן" יצאו 2 מהדורות נוספות שהאחרונה שבהם ראתה אור במהלך מבצע "עופרת יצוקה" – הלחימה בדרום.

[עריכה] תעודת הוקרה על הלחימה

בערב יום העצמאות התשס"ט תקבל משפחתו של יהונתן הי"ד בשמו תעודת הוקרה, הערכה והצטיינות על אומץ ליבו וגבורתו בקרב הצנחנים בבינת ג'בל – קרב שנערך בערב שבת פרשת דברים התשס"ו, בו הפגין יהונתן איכות לחימה, אומץ לב ומקצועיות ראויה לשמה.

[עריכה] דברים לזכרו

[עריכה] הרב רפי פרץ

קווים לדמותו של יהונתן כתב הרב רפי פרץ – ראש מכינת "עצם" שבתפקידו כסגן-אלוף (מיל'), טייס מסוקים בחיל האוויר טיפל אישית בהוצאתו של יהונתן משדה הקרב והבאתו למנוחה אחרונה: "חבריך בכל מקום כותבים 'קשת יהונתן לא נשוג אחור', זה אתה אחי יהונתן. כל מה שלקחת על עצמך רק הניע אותך קדימה. מעולם לא אמרת על משהו – 'כבד מדי ואני נסוג לאחור' לא במובן הרוחני, לא במובן הדתי ובוודאי שלא במובן הצבאי. וזה ביטויו של גיבור בישראל – מציב את המטרה ומתקדם לאורה. אחי יהונתן – קשוב היית לרבותיך, קשוב היית לתורת ישראל וקשוב היית להיחלץ חושים לפני המחנה לטובת עמך וכך לעד תהיה בלבבנו".

[עריכה] המשפחה

כתבו בני משפחתו: "יהונתן – בן, חבר, תלמיד וחייל ערכי מאוד אשר בנופלו הותיר חלל ריק בלב ובנשמה. זכו רבותיו ומוריו לחנכו לתורה, מצוות, אמת וערכים. זכו מפקדיו בחייל, לוחם מקצועי, מסור, מופת, דוגמה ובעל אומץ. זכו חבריו ברע אהוב, מלא חיוניות ושמחת חיים, חביב, נעים הליכות ונאמן. זכינו אנו, הוריו, לבן נפלא, ערכי ומלא אהבת ארץ ישראל וירושלים עיר הקודש. אין לנו אלא להודות לבורא עולם על כל השנים במחיצת בננו ועם עלייתו בסערה השמימה כקרבן תודה נותר לנו רק להנציח אותו ואת מעשיו".

[עריכה] על מצבתו

על קברו של יהונתן נחקקו מילות הפסוק "מדם חללים מחלב גיבורים קשת יהונתן לא נשוג אחור".

[עריכה] מפעלי הנצחה לזכרו של יהונתן

[עריכה] בית המדרש "קשת יהונתן":

בית המדרש הקטן בישיבה המדעית בראשל"צ שם למד יהונתן נקרא על שמו ובמקום מתקיימים ימי לימוד קבועים לזכרו. השלט בכניסה לבית המדרש מהווה תזכורת לתלמידים הבאים בשעריו על בוגר הישיבה שהיה חדור אמונה, מלא ערכים ושמחת חיים.

[עריכה] חלון מצגת יהונתן:

במהלך קרב הצנחנים הגדול ב"בינת ג'יבל" בו הוכיח יהונתן אומץ לב, מופת, דוגמה ומקצועיות רבה נפגעו משקפיו ומכשיר הסלולרי שלו ובמוצאי שבת (האחרון) אושר לו לצאת לחופשה קצרה לחיפה בכדי לתקן את הפריטים הללו. בליל זה ישן בבית החייל בחיפה. לזכרו והנצחתו הוקמה מצגת בחלון הראווה בכניסה לאודיטוריום של בית החייל.

[עריכה] "מעלות יהונתן":

בכניסה למושב גמזו – ממזרח לכיכר הראשית מתרומם לו תל גמזו. בין אבני וסלעי התל צפונה היסטוריה בת אלפי שנים הכוללת סיפור חיים של התיישבות יהודית קדומה ולאחר מכן התיישבות ערבית. ממרומי התל נשקף נוף מדהים מלטרון בדרום דרך עמק איילון ועמק לוד ממערב ועד להרצלי-ה בצפון. ממזרח ניתן לראות את בתיה ההולכים ונבנים של העיר מודיעין. הנוף הקרוב הוא מושב גמזו וכפר דניאל ממערב, יערות בן שמן מצפון וממזרח ושכונת הרחבת גמזו, תל רגב ושביל ישראל מדרום. נוער גמזו ובעיקר בני שכבתו של יהונתן "אימצו" את התל ואף קבעו את ראשו כ"מצפה השניים" ע"ש שני חיילי הפלוגה הדתית אשר נפלו במלחמת העצמאות על הגנת המולדת. הנוער מצא על תל זה מקום מרגוע והנאה, מקום לקומזיץ ומקום ל"פק"ל קפה", "פוייקה" או כל דבר שאפיין ומאפיין את פעילות הנוער במושב גמזו. הוריו שהכירו את תכונותיו ואת מאפייניו כרע וכחבר, כאוהב ארץ ישראל מושבע, כחייל מקצועי ויהודי אשר קיים את מצוות התורה בכל מצב החליטו להנציח את זכרו בכל אחד מהמאפיינים הללו. "מעלות יהונתן" כולל שני גרמי מדרגות במתלולי התל ופרגולה בראש התל המהווים נדבך חשוב בהנצחת זכרו של יהונתן הי"ד כאוהב ארץ ישראל וכאחד שנפל על הגנת המולדת. מעבר לסיורים ב"מעלות יהונתן" מתבצעות במקום ע"י הוריו של יהונתן הי"ד פעילויות, הדרכות והרצאות על ייחודו ההיסטורי של המקום בראי הדורות מאז ימי בית ראשון ועד היום כולל סיפור חייו ואומץ ליבו של יהונתן הי"ד.

[עריכה] קונצרט חזנות:

בתאריך 3 לספטמבר 2007 / כ ' באלול התשס"ז התקיים קונצרט חזנות לזכרו של יהונתן שכל הכנסותיו קודש לכתיבת ס"ת על שמו. בקונצרט השתתפו מיטב החזנים העולמיים (חיים אדלר, ישראל רנד, צודיק גרינוולד ויהודה רוטנר), שלש מקהלות חזנים ("שירת מודיעין" ממודיעין, "שפתי נועם" מנתניה ו"שירת הכפר" מכפר סבא) עם התזמורת הסימפונית חדרה – קלאסיקה והפסנתרן מנחם בריסטובסקי אשר חברו יחד תחת שרביטו של המנצח והמעבד יעקב – יענקל'ה רוטנר לאחד הקונצרטים המוצלחים ביותר.

[עריכה] ספר תורה:

בתאריך יום הולדתו ה – 23 בחדרו אשר במושב גמזו החלה כתיבת ס"ת קטן ונייד ע"ש של יהונתן. כתיבת הספר הסתיימה ביום הולדתו ה – 24 בחדרו. ביום סיום כתיבת הספר התקיימה תהלוכה מרשימה מ"מעלות יהונתן" ועד לבבית הכנסת המרכזי במושב גמזו שם נהג יהונתן להתפלל. הכנסת ספר התורה בוצעה בטקס ייחודי ובהשתתפות רבנית, אישי ציבור, חברים, משפחה ורבים שבאו להוקיר את יהונתן הי"ד. ייחודיותו של הספר בגודלו אשר יאפשר את ניידותו לצרכי שמחה ואבל. בבית המשפחה קיים ארון קודש מיוחד שנבנה לספר תורה זה ולהנצחתו של יהונתן הי"ד.

[עריכה] סרט "התכשיט הגדול מכולם":

סרט בן 18 דקות שהופק על יהונתן ועל דרכו הייחודית בו מספרים בני משפחתו, רבותיו וחבריו על הייחודיות שהייתה בבחור מופלא זה בכל אחד משלבי חייו הקצרים.

[עריכה] "פק"ל הכיסים של יהונתן":

לאחר נפילתו נמצא בין חפציו של יהונתן דף נייר צר ומאורך המקופל כאקורדיון שעליו נרשמו בקיצור, בסדר מופתי ובאותיות קטנות, הלכות שימושיות לחייל. את חלקם כתב יהונתן בעצמו מתוך שאלות רב שעשה במהלך שירותו. הדף היה כרוך בשני כרטיסי רכבת משני צדדיו. ההלכות היו זמינות לו בעת התמודדותו עם אתגרי שגרת היום-יום כלוחם. מתוך הבנת הערך של קובץ מיוחד זה לכל חייל באשר הוא, חברו המשפחה, רבנים מהרבנות הצבאית ורבני ישיבת ההסדר במודיעין כדי לערוך את הקובץ באופן שיהיה שימושי לכלל חיילי צה"ל. "פק"ל הכיסים של יהונתן" יצא לאור במלאות שנה לנפילתו, בחודש תמוז תשס"ז, בהוצאת ישיבת ההסדר "מאיר הראל" שבמודיעין שבראשו עומד ראש הישיבה, הרב אליעזר חיים שנוולד.

[עריכה] אגרת תולדות חייו ומאפיינים מחייו של יהונתן:

רבים אשר לא הכירו את יהונתן לפני נפילתו בקרב פנו אל בני משפחתו ובקשו להכירו. המשפחה כתבה והוציאה אגרת המכילה את קורות חייו של יהונתן וכן מאפיינים מאישיותו של יהונתן במהלך שנות חייו הקצרים. האגרת נכתבה בשפה העברית ובשפה האנגלית ומצורף אליה לרוב מדבקה עם תמונתו של יהונתן, סמל ה"עורב" בחטיבת הצנחנים, מועד נפילתו בקרב וקטע מהכתוב על קברו "קשת יהונתן לא נסוג אחור".

[עריכה] השיר "יהונתן של התלתלים":

בת דודתה של אימו רויטל, הגב' ליאורה רוזנמן כתבה על יהונתן את השיר "יהונתן של התלתלים". השיר הולחן ע"י רונן ירקוני ויוסי חן בעיבוד של אילן אביב ומושר ע"י ליאורה רוזנמן. שיר מרגש וקליט שהופץ במהלך השנה הראשונה מאז נפילתו במאות עותקים ומושמע מעל גלי האתר פעמים רבות במהלך השנה.

[עריכה] עץ זיכרון ביער ביריה

בחורשת חללי מלחמת לבנון השנייה: בט"ו בשבט הראשון שלאחר נפילתו של יהונתן הי"ד, יזם אביו דוד עם האגף למשפחות והנצחה במשרד הביטחון אירוע נטיעת עצים ע"י המשפחות השכולות ממלחמת לבנון השנייה ביער ביריה. ביער שנשרף מפגיעת הקטיושות שפגעו בו במהלך המלחמה נטעו חיים חדשים ע"י מי שאבדו חיים יקרים. בין העצים הרבים שנטעו, נטעה המשפחה עץ לזכרו של יהונתן.

[עריכה] מירוץ הלפיד:

במכינת "עצם" שבחלוצה מתקיים מידי שנה מירף הלפיד לאורך כ 10 ק"מ לזכרם של הנופלים בוגרי המכינה. המרוץ נערף גם לזכרו של יהונתן אשר היה מבוגרי המכינה בעת שהותה בעצמונה אשר בגוש קטיף.

[עריכה] מצפה יהונתן:

חברו של יהונתן שילה מנחם הגר באחת משלוחת ההתיישבות בקדומים הקים לזכרו מצפה במקום היישוב בו הוא גר ובסמוך לביתו. המצפה כולל רחבה ופרגולה ייחודית שנבנו אישית ע"י שילה וחבריו של יהונתן לאות הוקרה ולזכר הנצחתו של חבר ורע כה אהוב.

[עריכה] סיורים בגבול הצפון לאור מלחמת לבנון השנייה:

דוד אביו של יהונתן הי"ד יזם מפעל הנצחה נייד בו מסיירים במשך כ – 4 שעות בגבול הלבנון לאורו של יהונתן הי"ד. הסיורים מבצעים בנקודת הדיווח 105 שם נחטפו החיילים בפתיחת מלחמת לבנון השנייה ושם גם הכניס יהונתן הי"ד את גדוד 101 בפעם האחרונה בהיותו נווט החוד של הגדוד. משם ממשים הסיור למוצב "נורית" המשקיף על הכפר "עייטא – א – שאב" שם מתמקדים בימי הלחימה השונים כולל פירוט המסע האחרון של יהונתן ומבט אל הבית בו יהונתן נהרג. הסיור מסתיים בהר אדיר תוך מבט על דרום לבנון. הסיורים מבוצעים בעיקר לתיכוניסטים לפני גיוס לעורר בהם מוטיבציה ללכת לצבא בכלל ולשירות קרבי בפרט. כסיורי מורשת להשלמות קורסי קצינים שונים וכסיורי מורשת לאזרחים המעונינים בכך. מאז נפילתו של יהונתן הי"ד בוצעו אין ספור סיורים מסוג זה לזכרו ולהנצחתו.

[עריכה] "מצפור חללי מלחמת לבנון השנייה ושביל הבנים":

בוצעו עבודה משולבת של דוד אבא של יהונתן הי"ד עם רשות הטבע והגנים במרומי הר אדיר, להגדיר ולקבוע מקום אשר ישמש כמצפור על דרום לבנון מקום נפילת הבנים במלחמת לבנון השנייה. מתוכננת הקמת רחבת מצפה פנורמי אשר יציין מקומות ואתרים בדרום לבנון בהם נערכו קרבות ומתחת לציון שמות אלו יצויינו שמות הנופלים. בנוסף יוביל מתחתית אל ההר אל המצפה שביל – "שביל הבנים" אשר ככל שעולים בו ומזהים יישוב/אתר בדרום לבנון הוא מציין אותו ואת שמות בניני שנפלו בו.