מתוך Zochrim

סא"ל יוסף ( יוסי) טהר בן ברכה ושמעון נולד ביום י' בניסן תש"יג 1953 בתוניס, אחד משבעה אחים ואחיות.

תוכן עניינים 1 חייו 1.1 חייו הבוגרים 1.1.1 הצבא 1.2 נסיבות מותו

[עריכה] חייו

יוסי עלה עם הוריו לישראל בגיל שלוש, בשנת 1956 לאחר ששני אחיו הגדולים, שלום ויצחק, שימשו ככוח חלוץ ועלו במסגרת עלית הנוער. האב שמעון, שאף לעבוד את האדמה במו ידיו, לכן בחר להביא את משפחתו למושב עזריקם לבית קטנטן. יוסי למד בבית הספר התיכון באר טוביה ועם סיום לימודיו התיכוניים החל ללמוד בבית ספר טכניקום בתל אביב - שרטוט. בכדי להגיע ללימודים בתל אביב היה עליו לרכב על אופנים שישה ק"מ לכל כיוון, בכל יום, על מנת להגיע לתחנת האוטובוס הקרובה - רק כח הרצון והעקשנות האדירים של יוסי איפשרו להתגבר על כל המכשולים.

[עריכה] חייו הבוגרים

[עריכה] הצבא

עם סיום לימודיו במאי 1971 התגייס לצה"ל והתנדב לצנחנים. בחטיבה זו החל את מסלולו הצבאי כטוראי ובה סיים את דרכו כקצין אג"ם. בשירות קבע. יוסי עבר קורס צניחה, סיים בהצטיינות את קורס מכים חי"ר כחניך פלוגתי, סיים בהצטיינות קורס קציני חי"ר וחזר לחטיבה כמפקד מחלקה. זמן קצר לאחר מכן אף נתמנה למפקד פלוגב בגדוד. באותה תקופה הכיר את אשתו אפרת ששרתה ביחידה ושניהם נישאו ועברו להתגורר בחיפה. לאחר שנה וחצי נולד בנם ברק. יוסי נשלח לבית הספר לפיקוד ומטה וכשסיימו בהצלחה נתמנה להיות קצין אג"ם בחטיבה. השלב הבא בדרכו היה ברור וידוע: מפקד גדוד בחטיבה. במהלך שרותו הצבאי נטל יוסי חלק במלחמת יום הכיפורים, הוא השתתף במבצע ליטני ואף היה בין החיילים שנבחרו לפעולת החילוץ באנטבה. רב אלוף משה לוי ז"ל אמר עליו: צנחן אינו מקצוע צבאי; צנחן אינו מתנדב בלבד; צנחן הוא אופי. אורח חיים והתנדבות מתמשכת וכזה היה יוסי ז"ל. נפגשתי איתו פעמים רבות באימונים, במבצעים, בדיונים. תמיד היה מוכן ונכון לבצע. יוסי לא נרתע מקשיים וכאלו היו רבים משרותו. האלוף במיל מתן וילנאי מספר: " הכרתי את יוסי בתקופה שהיה מ"פ ואני מח"ט. איך אני זוכר אותו? הוא היה מ"פ במושגים שלנו,..."מ"פ בצען". ידענו שהפלוגה שלו מקבלת משימה - ועושה אותה. באימונים, במבצעים, בכל מצב. וזאת משום שהמ"פ הוא יוסי. לא מתוך שום סיבה אחרת. לחיילים הוא היה קשוח כזה, אבל היה דבר אחד שאינך יכול לשכוח לגביו: הזווית של החיוך מתחת לשפם. מן חיוך כזה שובב. יוסי אהב מאד את בנו ברק והתייסר מכך שלא יכל להיות איתו הרבה בגלל אופי שירותו. חבריו סיפרו כי היה מרבה לספר על ברק ואומר" אני לא יודע אם אני אבא טוב, אבל מה שבטוח אני אבא שרוף".

[עריכה] נסיבות מותו

ביולי 1981 יצא יוסי לחופשה לפני קבלת תפקיד מג"ד, על מנת להעביר את משפחתו לביתם החדש בטבעון. בליל הי"ח בתמוז, התקשר אליו יה יה מפקד הצנחנים אז, וביקשו להצטרף למבצע שיצא באותו הליל. יוסי כמובן הצטרף ובי"ח בתמוז 1981 מצא יוסי את מותו תוך כדי הסתערות על קיני מחבלים בדרום לבנון. והוא בן 28 במותו. יהי זכרו ברוך. לאחר נופלו הועלה יוסי לדרגת סגן אלוף. הוא השאיר אחריו אישה ובן, הורים ארבעה אחים ושתי אחיות. יה יה מפקד הצנחנים דאז שהיה ליד יוסי בעת נפילתו סיפר:" לו אפשר היה והלוואי שהיה ניתן הייתי רוצה להקרין לכם איזה 20-30 שניות של יוסי בפעולה האחרונה, בהסתערות האחרונה שלו. כל מה שנאמר על יוסי אי פעם נכנס בקטע הזה. הכל: העקשנות, המסירות, האומץ ואפילו השובבות. הייתי במספיק קרבות ואפשר להגיד מה שרוצים: לקום ולהסתער קדימה- זה לא פשוט. וכיורים ממול, זה הרבה יותר מסובך. לקום ולהסתער קדימה אחרי שאלה לפניך ומצידך נפלו, זו גבורה אמיתית; וזה מה שהיה שם ללא כחל וסרק. מבלי לייפות את הדברים, כדי לומר שבח בזכות ההולך - זה מה שהיה שם!..לו מישהו היה רוצה לעשות סרט על גבורת הצנחנים, על שיא האומץ, על דבקות במטרה - לא היה מצליח ליצור סיטואציה אמיתית יותר, נועזת יותר. ורק יוסי יכול היה לשחק את הגיבור בסצינה הזאת. אף אחד לא היה מתאים יותר. לאחר מותו של יוסי אמר אביו שמעון: "עם כל הכאב, אני גאה לא רק ביוסי אלא גם במה שקרה ליוסי. פה זה לא צרפת. אין לגיון זרים. אם לא יוסי או מישהו כמו יוסי - אז מי? אנחנו אנשים שהגשימו את הציונות, עם כל הלב. באהבה. אצלנו אין גירושין; ואם אהבה - אז, אהבה עד מוות!"