מתוך Zochrim

מאיר אליהו פלש ז"ל נולד בי"ב אב תשכ"ב (12/8/1962). בנם הרביעי של יצחק ומרים פלש, אחד מחמישה אחים. גדל במושב נחלים.

תוכן עניינים 1 נקודות בחייו 1.1 רקע משפחתי ושנותיו הראשונות 1.2 ילדות ונערות 1.3 עזרה לזולת 1.4 חייו הבוגרים 1.4.1 שירותו הצבאי 1.5 נסיבות מותו 1.6 מורשתו 2 דברים לזכרו 2.1 קרובי משפחה מספרים 2.2 חברים מספרים

[עריכה] נקודות בחייו

[עריכה] רקע משפחתי ושנותיו הראשונות

מאיר נקרא ע"ש שני אחי אביו, מאיר ואליהו הי"ד אשר נרצחו ע"י הגרמנים י"ש בשנת תש"ה.

[עריכה] ילדות ונערות

את השכלתו היסודית רכש בביה"ס היסודי של מושב "נחלים", והמשיך את לימודיו בישיבת 'כפר הרואה' . מאיר שילב את שירותו הצבאי בלימודיו במסגרת עתודה אקדמית ב"מכון לב".

[עריכה] עזרה לזולת

משנתבקש לתרום כסף עבור משפחה נזקקת, או לכתיבת ספר תורה לבית הכנסת בו התפלל, לא היסס לפתוח את כיסו, גם כאשר משפחתו הסתמכה על משכורתה הלא-גבוהה של אשתו כאשר עשה עדיין את שירות החובה. בתקופת לימודיו וגם לאחר שנישא, נהג לערוך קניות שבועיות עבור דודתו הקשישה של אביו ומידי פעם אף הסיר את האבק מהמדפים ולאחר שסיים את הקניות עבורה בשוק והביאם לביתה, היה חוזר לשוק ועורך את קניות המשפחה, מעשה שגזל כשעתיים נוספות ממעט הזמן הפנוי שהיה לו.

[עריכה] חייו הבוגרים

[עריכה] שירותו הצבאי

גם את שירותו הצבאי עשה מאיר בהתאם לשיטתו, שילוב של תורה ומדע. הוא שילב את שירותו הצבאי בלימודיו במסגרת עתודה אקדמית במכון לב, במגמת אלקטרואופטיקה. לאחר לימודיו שירת ביחידה מובחרת שבה יכול היה ליישם את לימודיו כמהנדס ולהרחיב אף לתחומים בהם לא למד, בתחומי הפיזיקה והמחשבים. מאיר השאיר רושם עמוק על כל אלה שעבדו עמו במהלך שירותו ביחידה. חבריו לצוות זוכרים בגעגועים ובהערכה רבה את אישיותו המיוחדת, אופיו הנעים והחברי כמו גם את כישוריו המקצועיים ורמתו האינטלקטואלית הגבוהה. אנשי מקצוע שעשו ועושים שימוש בעבודתו, חזרו והביעו התפעלות מהרמה המקצועית והמחשבה שהושקעה בה (בהתאם לדברי מפקד היחידה)

[עריכה] נסיבות מותו

מאיר חלה עקב שירותו הצבאי ונפטר בד' אלול תשמ"ט, לאחר אישפוז ממושך. הוא נקבר בבית העלמין שבמושב נחלים בו גדל.

[עריכה] מורשתו

שלושת היסודות, התורה, עם ישראל וארץ ישראל, היוו נר לרגליו. התורה - בכל ערב כאשר שב מעבודתו למד "דף יומי". הוא לא ויתר על אהבתו לירושלים, עובדה שדרשה ממנו להשכים לתפילה בחמש ולהגיע לעבודה בגוש דן ב-8.00. עם ישראל - הוא השכיל להעריך את הזולת ולקרבו גם אם דעותיו נגדו את אלו שלו. יחד עם זאת, מששמע דבר שסותר את השקפותיו, לא התעלם. הוא ישב וליבן את הסוגיה עד תומה. כאשר שמע על חבר שסיים את לימודיו, או השתתף בחתונת חבר, היתה שמחתו שלימה ואמיתית. ארץ ישראל – הקור הירושלמי לא הרתיע אותו מלהכירה ברגליו. היו לו שטחי התעניינות רחבים: מתמטיקה, פיסיקה, מחשבים, מוסיקה ועוד. בכל תחום שאף להשיג את השלימות. הוא פעל בדומה לתנא שבשמו נקרא "רבי מאיר, רימון מצא,תוכו אכל קליפתו זרק" לגבי ספרים מקצועיים וספרי לימוד. בספרי קריאה שטחיים לא נגע כלל.

[עריכה] דברים לזכרו

[עריכה] קרובי משפחה מספרים

אמו, מרים: מאיר התעניין בכל דבר והבחין בכל דבר, גם בפרטים הקטנים. הוא תמיד ראה אם עשיתי שינוי כלשהו בבית "תלית תמונה חדשה, יופי", או "שינית את מקום הכיסא. כך באמת יותר טוב" הוא התעניין בתבשילים שהכנתי ושאל שאלות על אופן הכנתם ועל המצרכים והתבלינים בהם השתמשתי בהכנתם. מאיר גם התעניין הפלאי הטבע, הצומח, הזוחל, המעופף. הדרך מבית הספר הביתה אורכת לא יותר מ-5 דקות באופניים, אולם באופן קבוע מאיר מגיע באיחור רב, לפעמים יותר משעה. תמיד תהיתי (גם דאגתי) אך ממאיר לא קיבלתי הסבר מספק. ואז, תוך כדי שיחת שכנים גיליתי שהיה עושה הפסקה כל כמה מטרים, יורד מהאופניים לתוך תעלה בצד הכבישוהיה מחפש בה אבנים בעלי צורות מעניינות, או היה משקיף על נמלים בהתרוצצותן הנה והנ, או במשכן גרגרי מזון למחילתן,... מה שמאיר עשה הוא תמיד עשה בשלמות. אם ההחלטה לעשותן באה ממנו ולא מגורם חיצוני, הוא השקיע מאמצים על אנושיים להגיע עד תום. רק את חייו לא גמר עד תום. אביו, יצחק: במאיר אהובנו ז"ל התגלמו בברור תכונות אבותינו ז"ל. החקוק על קברי אבותיו היה יכול להיות חקוק על קברו: אמת ואמונה איתו באמנה זקוקות צרופות כבוד, לב מתנה ונפש עדינה יחדיו בו נצמדו היה אוהב אמת וירא ה' היה חסיד ענו ותמים אשתו, רותי : "אמר רבי: האי דמחדדנא מחבראי, דחזיתיה לר' מאיר..." – רבי מנמק את יתרונו על חבריו בכך שזכה לראות את ר' מאיר. אכן, גם מאיר שלנו היה מיוחד במינו והיתה לנו זכות גדולה לראותו וללמוד ממנו. לא כאן המקום להרחיב את היריעות ולספר על גדלותו, רק נביא שיר שכתבה לזכרו שמתמצת את חייו הקצרים:

ובעת אשר נקרא ועלה למרום, וכבה הנר שכגודל חכמתו, כך היה גודל צניעותו –

אור השמש ימש, אף הכוכבים אספו נגהם, וכל אחד מאיתנו – עמד נדהם.

בראותנו את היקר והאהוב, איש המספרים והספרים, שחביבים עליו היו גם התווים.

כל המוריד דמעות על אדם כשר, הקב"ה סופרן ומניחן בבית גנזיו" ואנו סופרים ומונים את מספר ימיו,

והוא בן "זך" שנים בלבד!

[עריכה] חברים מספרים

כושר ההתמדה של מאיר בא לידי ביטוי לא רק בלימודים. כתלמידים ב"מכון לב" במסגרת העתודה האקדמית, עמדנו לפני גיוס עוד במהלך הלימודים ולצורך זה נדרשנו לכושר גופני טוב. מאיר, כדרכו, משתדל תמיד להיות בין הטובים. הוא מחליט שהוא רוצה לשפר את כושרו הגופני ומתחיל לרוץ מידי ערב, ובכל פעם מאריך את מסלול ריצתו, לא מוותר לעצמו גם כאשר השעה היתה מאוחרת והשינה מפתה הרבה יותר (אורי א.) אני חושב שהקו הבולט לגבי באישיותו של מאיר היתה אהבתו למוחלט ולשלמות. אהבתו זו התבטאה בכל פעולה שלו, בכל מילה, בכל תחום בו עסק... העולם שנראה לי שבו התבטא לגביו הצורך בשלמות יותר מכל, הוא אמונתו הדתית. לגבי, כאדם חילוני שמתקשה בהבנת תוכנה של אמונה זו, היה סמל לשלמות שבאמונה, לטוהר שבה. אותה שמירה על המצוות לא רק כלשונן אלא גם ברוחן. הקפדתו על יחסיו עם האנשים שסבבוהו. אני זוכר כיצד נמנע משיחות החולין בינינו כדי שלא ללכת רכיל על רעהו. בטחונו באמונתו היה רב כל כך שלא חשש להתווכח עמנו עליה, להתעמת מול עמדות סותרות כל כך לשלו, ואולי אפילו מול פיתויים של עולם זר לו. לא אחטא לאמת אם אציין שלא פעם השאירנו ללא מענה, לפחות בגלל הדוגמא האישית המרשימה שהווה הוא עצמו באורח חייו, בצניעותו ובאמונתו התמימה (חנוך, חבר לעבודה) היה זה בדיוק אותו יצר סקרנות עז, אשר דחפו להעמיק את ידיעותיו בדברים תיאורטיים צרופים בתחום המתמטיקה והפיסיקה. מה שמשך אותו לעניינים אלו לא היה מידת השימוש שיש בפתרון הבעיות, אלא עצם לוגיקת החשיבה שהביאה לקיומו של פתרון (אבי, חבר לעבודה)