מתוך Zochrim

תוכן עניינים 1 שירותו הצבאי 2 מלחמת ששת הימים 3 עיטור המופת 4 עיטור הגבורה 4.1 הרקע 4.2 הקרב 4.3 סיבות הענקת העיטור 5 המשך שירותו לאחר מלחמת יום הכיפורים

[עריכה] שירותו הצבאי

בשנת 1962 התגייס קהלני לחיל השריון ושירת כלוחם בגדוד 82 של חטיבה 7. סיים קורס מפקדי טנקים כחניך מצטיין ובאביב 1963 יצא לקורס קצינים בבה"ד 1 ממנו הודח. מפקדיו בחיל, שהכירו ביכולותיו, החליטו למרות זאת להוציאו לקורס קציני-שריון (קק"ש) אותו סיים וקיבל דרגת ממ"ק (ממלא מקום קצין). לאחר הקורס שובץ כמפקד מחלקה בגדוד 82, רק לאחר ביקורו בגדוד של שמואל איל, ראש מנהל הסגל, הוענקה לקהלני דרגת הסגן-משנה, ובכך היה לקצין השריון היחיד בצה"ל שלא סיים את הקורס הכלל-צה"לי. ב-1964 יצא עם משלחת חיל השריון לגרמניה לקלוט את ראשוני טנקי הפטון בצבא. קהלני המשיך להתקדם בסולם הפיקוד:

[עריכה] מלחמת ששת הימים

במלחמת ששת הימים פיקד על פלוגת טנקי פטון בגדוד 79 המחודש שהשתתפה בקרב על אל עריש, שם נפצע קשה. קהלני סבל מכוויות בכ-60% משטח גופו, אושפז למשך כשנה ועבר 12 ניתוחים פלסטיים.

[עריכה] עיטור המופת

על גבורתו בקרב חן יונס הוענק לו צל"ש (שמאוחר יותר הומר לעיטור המופת) על לחימתו בצפון סיני. כך נכתב בעודת העיטור: תיאור המעשה: ביום ה-5 ביוני 1967, פקד סגן אביגדור קהלני על פלוגת טנקים. במהלך הלחימה על מערכי חן-יוניס, רפיח, שיך זווד ואל ג'ירדי הסתער בראש פלוגתו. כאשר נפגע הטנק שלו בפגיעה ישירה, החליף טנק והמשיך בלחימה. בהמשך הקרב על מערך אל ג'ירדי נפגע ונפצע אנושות.

[עריכה] עיטור הגבורה

[עריכה] הרקע

סא"ל אביגדור קהלני פיקד על גדוד טנקים בקרבות מלחמת יום הכיפורים ברמת הגולן. במשך ארבעת ימי הבלימה, עד 9 באוקטובר 1973, פעל בגזרת "קוניטרה" והר "חרמונית". ב-9 באוקטובר 1973 גדל מספר המפקדים והטנקים שנפגעו ברמת הגולן, וחלק מהעמדות נכבשו על ידי האויב הסורי, שהגיע למרחק של עשרות מטרים בלבד מכוחותינו.

[עריכה] הקרב

סא"ל אביגדור קהלני נשלח מאזור אחר של הגזרה עם קומץ טנקים, להחליף יחידה אשר נלחמה כל הלילה ונאלצה למלא תחמושת ולהתארגן מחדש. הוא מונה למפקד הגזרה והוטל עליו לפקד על שארית הטנקים שנותרו באזור.

סא"ל קהלני נע בראש הכוח, כשהוא נתקל ב-4 טנקים סורים, ממרחק של כמה עשרות מטרים, והשמידם. אז ארגן את כל הטנקים שנשארו בגזרה ואשר היו שייכים ליחידות שונות, וזאת תוך לחץ רצוף והתקדמות כוח סורי בעדיפות מכרעת.

[עריכה] סיבות הענקת העיטור

סא"ל קהלני, בכוח מנהיגותו ואישיותו, נתן דוגמה אישית לחייליו, שהיו על סף שבירה. הוא הסתער ראשון, עם עוד אחד מהמפקדים הכפופים לו, על האויב הסורי. הכוח כולו נע אחריו והצליח לכבוש מחדש את העמדות הסוריות השולטות, שהיוו מפתח לגזרה כולה.

על מעשה זה הוענק לו עיטור הגבורה לפי חוק העיטורים בצבא ההגנה לישראל.

[עריכה] המשך שירותו לאחר מלחמת יום הכיפורים

לאחר המלחמה מונה לסגן מפקד בית הספר לשריון ואחר כך למפקד מתקן האימונים בצאלים, שבתקופתו התרחב להכשרת לאימון יחידות מחילות שדה נוספים ושינה שמו לבאלי"ש (בסיס אימונים ליחידות השדה). בסוף 1975 התמנה קהלני למפקד חטיבה 7 תפקיד בו כיהן עד אוקטובר 1977. בתחילת 1980 מונה למפקד אוגדת מילואים משוריינת ולאחר שנתיים קיבל את הפיקוד על אוגדה 36, אותה הנהיג במלחמת שלום הגליל. לאחר המלחמה התקדם לתפקידי מפקד המכללה לפיקוד ולמטה וסגן-מפקד חילות השדה. סיים את שירותו הצבאי בדרגת תת-אלוף.