רועי קליין
מתוך Zochrim
רב-סרן רועי קליין (10 ביולי 1975 - 26 ביולי 2006, ב' באב ה'תשל"ה - א' באב ה'תשס"ו), גיבור ישראל וקצין צה"ל שנהרג בקרב בבינת ג'ביל במלחמת לבנון השנייה לאחר שזינק על רימון יד כדי להציל את חייליו. בזמן מותו שירת כסגן מפקד גדוד 51 בחטיבת גולני. על מעשה גבורתו הוענק לו לאחר מותו עיטור העוז.
תוכן עניינים |
[עריכה] נקודות בחייו
[עריכה] רקע משפחתי ושנותיו הראשונות
רועי נולד ברעננה ב-ב' באב ה'תשל"ה (10 ביולי 1975) לאהרון ושושנה, כאח צעיר ליפעת ולנועה.ילד יפה, בלונדיני, תכול עיניים ושתי גומות בלחיים.
[עריכה] ילדות ונערות
למד בבית-הספר היסודי "יבנה" ברעננה, ובכיתה ז' המשיך לחטיבת הביניים של ישיבת 'בני עקיבא' ברעננה ובתיכון הטכנולוגי אמי"ת בר-אילן במגמה הריאלית. בלימודי התיכון הצטיין, דבר שבא לידי ביטוי בכך שאת הבגרות במתמטיקה סיים כבר בכיתה י' ועוד בשנות התיכון הספיק לקחת מספר קורסים לתואר ראשון במתמטיקה.
בבית הספר ובתיכון התגלה כיצירתי ורב כישרונות. כמו כן ניחן באופי סקרני ובעמקות מחשבתית. המחשה ליצירתיות וסקרנות זו ניתן ללמוד מכך שבהיותו ילד צעיר, אחרי ביקור בפלנטריום, הקים בעצמו "מצפה כוכבים" בבית, בו הדביק על התקרה כוכבים מנייר והקליט את עצמו בהסברים על קלטת שמע כדי ל"שדר" למבקרים. דוגמא נוספת ניתן למצוא בכך שאחרי ביקור בתערוכה בשם "עם וחילו" הקים בחדרו תערוכה דומה מחיילי משחק וביקש מהמבקרים לכתוב את רשמיהם ב"ספר מבקרים" בתוך מחברת מיוחדת שפתח. הוא למד בעל-פה את שמות כל ערי הבירה בעולם ודגליהם. צייר בעצמו גלובוס על פוסטר ענק ותלה בבית.
מאפיין נוסף באישיותו היה השילוב בין חוש הומור בהיותו עם חבריו לבין רצינות עניינית, בלתי אופיינית לבני גילו, בכל הנוגע למשימות שלקח על עצמו. רצינותו התגלתה בין השאר בעת לימוד קריאת כל התורה בטעמיה ונגינה על פסנתר וסקסופון. צחוקו המתגלגל הפך לסמל המסחרי שלו.
רועי ניחן גם בכושר משחק, וכשהיו הצגות והופעות באירועים שונים של הסניף, הוא היה משיל מעליו את ביישנותו, עולה לבמה ומצחיק את הקהל עד דמעות. בשבת ארגון בבני עקיבא עלה על הבמה בחיקוי כמעט מושלם במערכון הנודע של "משה והאורנג'אדה" של דודו טופז.
רועי היה פעיל בהרבה חוגים, כי כל דבר עניין אותו ובכל דבר גם הצטיין. הוא שיחק שח-מט וזכה בתואר אלוף הנוער ברעננה. שיחק כדורסל וכדורעף.
[עריכה] התנדבות
מגיל צעיר רועי היה מעורה מאוד בתנועת הנוער 'בני עקיבא' רעננה, בתחילה כחניך ובהמשך כמדריך. האווירה האידיאליסטית שנשבה בסניף בכלל ובחבורה שרועי השתייך אליה בפרט, המדריכים שלו, הטביעו חותם משמעותי עליו.
בנוסף לזה רועי התנדב במרכז קליטה ברעננה בקריאת התורה בטעמים מדי שבת.
[עריכה] חייו הבוגרים
[עריכה] שירותו הצבאי
לאחר סיום לימודיו בבית הספר התיכון למד במכינה הקדם צבאית "בני דוד" בעלי. ובהמשך התגייס לצה"ל, ושירת כלוחם בחטיבת הצנחים. בהמשך עבר לשרת ביחידה המובחרת אגוז, המשתייכת לחטיבת גולני. בשנת 2001 במהלך שירותו קיבל ציון לשבח מאלוף פיקוד מרכז, על תפקודו במארב ליד שכם בו חיסל הכוח חמישה מחבלים פלסטינים.
בשנת תשנ"ד (1993-1994), החל רועי ללמוד במחזור ו' במכינה הקדם-צבאית 'בני דוד' שביישוב עלי. בשנה זו התמקד בעיקר במשנתו התורנית של הרב אברהם יצחק הכהן קוק, וכן בעבודה על כושרו הגופני, עבודה שכללה בין השאר ריצות ארוכות מרעננה עד נתניה וחזרה.
באוגוסט 1994 התגייס למסלול עורב צנחנים. כחצי שנה אחרי תחילת המסלול, הוקמה בצה"ל יחידה מיוחדת שתפקידה לוחמת גרילה כדי לשפר את הלחימה בדרום לבנון נגד ארגון החיזבאללה, הצוות של רועי הועבר כולו יחד עם צוותים נוספים והוקמה יחידת "אגוז", שהייתה תחת חטיבת גולני. בעת שירותו בלט בין השאר ביכולת הניווט שלו. לאחר תעסוקה מבצעית אינטנסיבית, ביוני 1996, יצא לקורס קצינים, ובסיומו חזר לשרת במשך שמונה חודשים כמפקד מחלקה של טירונים ב"אגוז". בהמשך שימש כמפקד צוות מבצעי 12 חודשים. במשך שירותו הקפיד על לימוד תורה, כשבין השאר הקפיד ללמוד "דף יומי" כל יום.
באוגוסט 1998 השתחרר מהצבא וחזר למכינה בעלי כבוגר. בשנה זו אף טייל כחודשיים באפריקה וזימבבואה יחד עם שניים מחבריו, שוליק לשם ואבנר לשם.
במהלך שנה זו הוצע לו לשמש כמפקד הכשרות, ואכן הוא חזר לצה"ל כדי לשמש כמ"פ הכשרות. עם הנסיגה מלבנון עבר לתפקיד מ"פ. סגנון הפיקוד שלו התאפיין ביכולתו לנהוג בקשיחות בפקודיו הצעירים כדי לחנך אותם, ובכך שנהג בכבוד ובמנהיגות כלפי פקודיו הותיקים יותר.
בתחילת תשס"ו (2006) החל רועי בתפקיד סגן מפקד גדוד 51 של גולני. כניסתו לתפקיד הייתה מהירה ומוצלחת, אף למרות השוני בין תפקיד זה לבין פעילותו ביחידת אגוז. כך נוצרה כימיה והתקיימו יחסי עבודה מצויינים עם מפקד הגדוד, יניב עשור. רועי השתמש בחוש ההומור שלו כדי לרכך מתחים שנוצרים מטבע העבודה הצבאית הסיזיפית, והשרה אווירה נינוחה מבחינה חברתית אך בלתי מתפשרת מבחינה מקצועית, שהשפיעה לטובה על תפקודו של הגדוד. למרות האינטנסיביות של התפקיד, רועי לא ויתר על לימוד הדף היומי, וכשנכנס לפיגור, היה משלים אותו בשבת.
[עריכה] פועלו
[עריכה] לימודיו האקדמיים
מלבד הקורסים אותם לקח בזמן התיכון במתמטיקה, לאחר שהתחתן יצא רועי ללימודים אקדמאים במסגרת תוכנית אופק לאנשי קבע, אותם למד בהנדסת תעשיה וניהול במוסד האונברסיטאי יהודה ושומרון באריאל. החלטתו ללמוד במוסד זה, באה למרות שהתקבל לטכניון, הנחשב יוקרתי יותר, בשל רצונו להמשיך להתגורר בישוב עלי שם יכול היה ללמוד תורה. בשנים אלו היה לומד תורה משעות הבוקר המוקדמות ועד שעות הצהריים בחברותא עם הרב קשתיאל, כשלימודיו כללו לימוד תלמוד בבלי בעיון, לימוד חלקים נרחבים משולחן ערוך חלק 'חושן משפט' ולימוד מספר ספרי אמונה, ובייחוד ספרי המהר"ל מפראג. במישור האקדמי רועי הצליח ביותר, כשכל שנה הוא זוכה למלגת הצטיינות, ואף את התואר סיים בהצטיינות יתירה. את עבודת הגמר עשה בייעול ארגון החסד "הכוח לתת", כשבהקדמה לעבודתו כתב:
- "מקצוע התעשיה והניהול עוסק בעיקר בחקר ויעול מערכות שונות: מערכות עובדים, מכונות והיחס בינהם, מכירות, מלאי, שיווק, מבנים ארגוניים וכדו'. אך בעוד שבד"כ אנו חוקרים ומנסים ליעל מערכות השייכות לחברות כלכליות או ממשלתיות, אפשר גם לנסות וליעל את ארגוני הצדקה והחסד וליצור חסד מאורגן".
רועי סיים את לימודי התואר תוך 3.5 שנים, אף שלרוב הלימודים אורכים 4 שנים, כדי שיוכל למהר ולחזור לצבא.
רועי נישא לשרה, לזוג נולדו שני ילדים. בשנת 2006 התגורר רועי עם משפחתו ב"שכונת היובל" ביישוב עלי.
[עריכה] משפחתו
בשנת תשס"ב (2002) הכיר רועי את שרה שלין,ילידת דנמרק ותושבת ירושלים. בשנה זו, בחודש ניסן שרה ורועי התחתנו ועברו להתגורר ביישוב עלי. במהלך לימודיו האקדמאיים נולדו להם שני בנים, גלעד ויואב. שנות הלימוד באריאל אפשרו לרועי להשקיע במשפחתו, בשרה ובילדיו. הוא הרבה לטייל ולשחק עימם.
[עריכה] נסיבות מותו
במלחמת לבנון השנייה היה קליין סגן מפקד גדוד 51 של חטיבת גולני. במהלך הקרב בבינת ג'ביל נזרק רימון יד לעבר הכוח עליו פיקד. קליין זינק על הרימון, עצר בגופו את הפיצוץ ונהרג. במעשהו הציל את חיי יתר החיילים ששהו בקרבת הרימון. חייליו סיפרו כי תוך כדי המעשה זעק "שמע ישראל". בעקבות מעשה זה הוחלט בצה"ל להעניק לרועי קליין את עיטור העוז. העיטור הוענק ב-2 בספטמבר 2007 בטקס בהיכל התרבות בתל אביב. את האות קיבלו בשמו אביו ואלמנתו של קליין.
[עריכה] מורשתו
בשנת הלימודים ה'תשס"ח נפתח בית ספר תיכון דתי על שמו, בעיר הולדתו רעננה. בית הספר הממלכתי-דתי החדש בשכונת קריית השרון במזרח נתניה נקרא אף הוא על שמו. ביום העצמאות ה-59 הוקרן סרט בן 40 דקות בשם "ובכל נפשך" על חייו ומותו של רועי קליין.
אגף השיקום במשרד הביטחון סירב לממן הקמת אנדרטה וחדר הנצחה על שמו ביישוב עלי, בו התגורר, כיוון שחוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה לא חל בשטחי יהודה ושומרון. הצעה לתיקון החוק, המתירה מימון הקמת אנדרטה וחדר הנצחה בשטחים אלה נדחתה בהצבעה במליאת הכנסת בשל התנגדות ממשלת ישראל.
לקראת יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ה'תשס"ח, במסגרת המיזם "עוד מעט נהפוך לשיר", הקליט והלחין הזמר עמיר בניון שיר בשם "גבורה", המבוסס על טקסט שנמצא בעזבונו של קליין. ראו כתבה בנושא, באתר גלי צה"ל.
[עריכה] דברים לזכרו
[עריכה] קרובי משפחה מספרים
[עריכה] חברים ומכרים מספרים
[עריכה] נתנאל אלישיב
"רועי, כמה מעלות טובות היו בך. לא היתה תכונה או מעלה או מידה משובחת שלא הייתה בך. ריבונו של עולם חילק לך בנדיבות מכל הטוב שהוא יעד למין האנושי: חכמה וחן, גבורה ושמחת חיים, ענווה, תום וחוש הומור בריא. על כל אלה לא צריך שאני אספר, כי כל מי שבא איתך במגע לא יכול היה שלא להבחין באישיותך המקסימה, הנדירה. אמנם כלפי חוץ ידעת ללבוש ארשת של רצינות ואפילו קשיחות במקום בו חשבת שהדבר דרוש, אבל מהר מאוד גילה כל מי שהיה בסביבתך איזה לב חם פועם בך. איזה רכות ועדינות פנימית יש בך..."
[עריכה] יניב עשור (סא"ל)
מההספד של סא"ל עשור: "זכות גדולה נפלה בחלקי להכירך מקרוב בשנה וחצי האחרונות וליהנות מאורך ומשפע אישיותך, אישיות עגולה, מורכבת, רב מימדית המקיימת בתוכה הרמוניה ואחדות של ניגודים, מלא חוכמה ותבונה היודע גם להעריך דברים פשוטים. יסודי, דקדקן, יורד לפרטי פרטים. אך לעולם רואה את הכלל, השלם, הרצף. מנגן בסקסופון ובפסנתר. אוחז בנשק ומקצוען בלחימה . מלא רוך, אהבה ועדינות נפש. מסתער בעוז ובנחישות. שקט, עניו, צנוע, מנהיג, כאריזמטי, סוחף, מוביל".
[עריכה] קישורים חיצוניים
- רועי קליין, באתר המשפחה לזכרו
- רועי קליין, באתר הגבורה
- רועי קליין, באתר משרד ראש הממשלה
- רועי קליין, באתר הסוכנות היהודית
- קטעים מתוך הספר "האדמה רעדה - 33 יום בלבנון", באתר nrg
- נוסח הצעת החוק שנדחתה במליאת הכנסת
- מיתוס בעל כורחו - כתבה, סרט ושיר, באתר nrg
- קטע מהסרט "ובכל נפשך" - סיפורו של רועי קליין, סרט תיעודי בן 40 דקות אשר הופק בסיוע קרן רא"ם וקרן גשר עבור רשות השידור, ערוץ 1. הפקה ובימוי, סרטי אלומה: נורית יעקבס ינון.
[עריכה] לקריאה נוספת
- אילן כפיר, האדמה רעדה - 33 ימים, לבנון 2006, הוצאת ספרית מעריב והוצאת כתר, 2006.
- הרב אליעזר קשתיאל, בכל לבבך - צוהר למידותיו של רס"ן רועי קליין הי"ד, מכון בניין התורה, עלי [1].

